חינוך ישראלי מיוחד

 

חינוך ישראלי מיוחד

על מלחמתו הדתית של השמאל

במדינת ישראל, אין ההתנגשות התרבותית בין דת ומדע קיימת, כפי שסוברים לעתים, בין מסורת ישראל להגות המדעית שבה ואף איננה מתבטאת בעימות תקציבי-משאבי בין שומרי המצוות בישראל לבין מוסדות המדע אלא דווקא במסגרות הממסד הממלכתיות שבו נאבקות ביניהן מגמות פוליטיות על השליטה במשרדי ממשלה. דוגמה מובהקת לכך מתבטאת במלחמתה של דת השמאל נגד המדע בתוך משרד החינוך, מה שממחיש את היותו של הממסד הממלכתי הישראלי בתחום החינוך יורש מובהק של מדיניות הכתבת תכנים דיקטטורית וגם בעל הטייה ברורה לצד המיסטיקה הדתית של השמאל.

בהקשר זה קיבל לאחרונה המדען הראשי של משרד החינוך, ד"ר גבי אביטל, הודעת פיטורין משר החינוך, גדעון סער. אף כי לא ברור בדיוק מה הסיבה המסוימת לפיטורין אלה, ניתן להניח שאת הסיבה לה ניתן למצוא – הרבה לפני שנחטט ב"פשעיו" של המפוטר - כבר בעצם קיומה של משרה מסוג זה של "מדען ראשי" בהיררכיית התפקידים הממלכתיים. יש משמעות של מסורת לעובדה שבמיוחד במשרד החינוך מתבטאת עד ימינו תפיסתם המקורית של מייסדי הממשל הריכוזי הישראלי, אשר הניחו, ברוח המשטרים העריצים של אירופה, כי הציבור בישראל מתאים לחינוך מיוחד...

בראיון בתקשורת עם המפוטר ציין אביטל כי בראיונות שנתן לעתונות התייחס בדרך שאיננה "מתאימה פוליטית" (כלומר שאיננה עולה בקנה אחד עם תפיסת ה"פוליטיקלי קורקט") למספר נושאים שהממסד המדעי המקובל בימינו רואה כבבת עינו, החל מהתחממותו-לכאורה של כדור הארץ וכלה במעמדה של תיאוריית ההתפתחות הדארוויניסטית. לפי אביטל "בשני המקרים גייסו את הפוליטיקה בשביל המדע" והדבר נוגע, לפי דבריו, לכך שמאז הקמת הארגון לעניני האקלים בחסות האו"ם החלו להיות מוזרמים משאבים לטובת הנושא לאוניברסיטאות בבריטניה – מה שיש לו כמובן השלכות משמעותיות למצבם הפיננסי של מוסדות מדע רבים.

בהקשר זה טוען ד"ר אביטל כי הבסיס המדעי האובייקטיבי של פעילות זו מפוקפק כי הנתונים המדעיים הנוגעים לו שובשו ונערכו בצורה בלתי מדעית. לדברי אביטל יש המכנים את מה שהוא קורא בהקשר זה "דת ירוקה" בשם "טרור ירוק" כי זה פוגע בכיסי הציבור וכי למעשה מדובר במאבק תרבויות שכמוהו, לדבריו, כ"מאבק בין סוציאליזם לקפיטליזם". "מה שעושים בשם ההתחממות הוא פשוט איום" אומר הד"ר כי לצרכיהם התעמולתיים "הירוקים מניעים ירוק רב..."

אחד הנושאים שבהם, ללא ספק, דרך אביטל על בהונות רבות, הוא תורת ההתפתחות. בהקשר זה הוא אומר בראיון שנערך עימו כי "היתה קיימת התכתבות בין מארכס לדארווין אשר שניהם החזייקו בכך שאין אלוהים. מדובר בגישה המטריאליסטית שאומרת שכולנו חומר, ללא נשמה ללא חיים." לבקשתו של המראיין פירוט השיב איש המדע כי "מקובל על מדענים שעוסקים, בין היתר, בחקר מאובנים, שהיו מינים שהגיעו לעולם בבת-אחת וכך גם נשמדו, מבלי שיש עדות כלשהי לכך שהיה ברצף קיומם תהליך ביניים כלשהו, כמו זה שעליו מדברת תורת האבולוציה." ממשיך אביטל ואומר כי גם המינים שקיימים היום הגיעו לידי קיום בבת אחת והם ממשיכים להתקיים זמן ארוך בלי שינויים בין המינים.

"בין העקרב הצהוב שלשיטתם הוא בן 50,000,000 שנים לבין העקרב הצהוב שחי היום יש דמיון מוחלט. דבר זה מראה שנושא אבן היסוד של תורת ההתפתחות שאומרת שמינים התפתחו ממינים נמוכים למינים עילאיים נופל." – דברים אלה, לדעתו, הם אלה שאסור היה לו לומר בתקשורת, ולפיכך נלחמו נגדו. "אם מדען ראשי לא יכול לדבר מול האקדמיה באופן חופשי כפי שהצד השני של האקמיה מדבר אז יש פה סתירה בסיסית."

ואף כי אולי לא ברור איזה קשר יכול להיות בין מניעיהם הפוליטיים של מי שדחף לפיטורי המדען הראשי לבין נושאי ההתפתחות המינים והתחממות הארץ, ברור ביותר הנושא הבא שבו עסק, כפי שסיפר האיש, במסגרת תפקידו: "עסקתי בין היתר בדו"ח דמוגרפי שממצאיו הפוכים למה שהיה ידוע עד היום; מסתבר ששיעור הפריון של האוכלוסיה היהודית בישראל עולה לעומת ירידה יחסית בפריון מי שאינו יהודי." לכל מי שמבין מעט את העולם שבו אנו חיים ברורה הסכנה שעלולה להתרגש על מי שמרמז כי יש לו יסוד מדעי להכחשת קיומו של ה"שד הדמוגרפי" בהצהרה שמדובר במין נכחד... כל זה מתנקז לדרך בה משיב גבי אביטל על בקשתו של המראיין להסביר לו מה זה, בעצם, "מדען ראשי"? "אני אבהיר בדיוק מה זה מדען ראשי: המדען הראשי עוזר באיתור, זיהוי, ניפוי של נושאים על מנת להביא אותם אל מקבלי ההחלטות כדי להבטיח שההחלטות תתקבלנה על בסיס מחקרי-מדעי. אך הם לקחו את המלה "מדע" והשתמשו בה למטרותיהם." כאן מוצא לנכון אביטל לציין כי "זה לא אומר שאינני עוסק עם מדעים כמו פיזיקה ומתימטיקה, אך במקרה הזה המדען אמור לעסוק במחקרים חינוכיים שיבססו מדיניות."

ובכך ניתן כנראה, לאתר מבחינה מדעית אובייקטיבית את לב הטעות המדעית שאותה עשה המדען הראשי לשעבר, כאשר הסכים לקבל את התואר היוקרתי (לכאורה): העירוב הבלתי תקין של מין בשאינו מינו, שמתבטא בהכנסת ההיבט הפוליטי הקטנוני למרחב ההקשר המדעי הבלתי נתון להטייה; למעשה, בכך שהרשה לאחרים להעניק לו את התואר "ראשי" – שהוא מה שמאפשר למי שמחזיק במשרה זו להתפרנס על חשבון ציבור משלמי המסים מבלי שאלה יודעים כלל מה תפקידו ואם בכלל הוא מועיל להם – עשה איש המדע, במונחים דתיים, את המקבילה להכנסת צלם להיכל: הוא זיהם את טוהר אצילותו של המדע הפשוט, החופשי, אשר אינו מונע משיקולים זרים – והוא נפגע בדיוק מכך שבקשת האמת הבלתי מתפשרת שלו היתה לצנינים בעיני אלה שראו את המדען הראשי כמשרתם.

כשהגה מי שהגה את משרד החינוך ואת כל נושאי התפקידים בו הוא ראה לנגד עיניו לא משרתי ציבור אלא משרתי שררה, אשר ישרתו את השלטון בכך שיציגו אותו כתומך המדע והקידמה ויקבלו, תמורת שירות זה, את מה שיהווה את מטה לחמם. אלא שמדי פעם קורה שמופיע בעולם הפוליטי של מדינת ישראל, שבו שולטת ברמה דת השמאל איש רוח נאיבי שפשוט איננו מבין את חוקי המשחק. איש כזה פשוט אינו תופס שמשרד החינוך קיים לא כדי להעניק לציבור הישראלי השכלה אוניברסלית רחבת אופקים מציאותית אמיתית אלא כדי לספק לו חינוך מיוחד – כזה שיתאים את השכלתו, הבנתו והתנהגותו של האזרח הישראלי לעולם הכללים המקובלים על הממסד השליט. לעתים – כמו במקרה של המדען הראשי – קורה שגם מי שמחזיק במשרה רמה הקיימת במשרד נחשב בציבור כמו משרד החינוך פשוט איננו מבין את התפקיד שהוא אמור למלא במסגרת הממשל ומבלבל בין האמת לבין הפוליטיקה. במקרה כזה נאלץ השר המכהן לתקן במהירות את התקלה ולהביא לסורר מחליף אשר יתאים את עצמו למצוותיה של הדת הקיימת ולא יערער בשום דרך על אמונותיה, יהיו אלה רחוקות מעובדות המציאות ככל שיהיו. בישראל שאחרי פיטורי המדען יכולים מגיניהם של דארווין, מרכס, הירוקים והירקרקים להמשיך לקפוא על משמרתם בשקט.