הבוגד וענשו

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37

כניסות: 762

 

הבוגד וענשו

המערכה אל מול המצפון

בין קרבנות ההתנתקות העתידה, אם תבוצע, יש למנות את חיילי צה"ל, אשר הפקודות הלא-מוסריות המוטלות עליהם מאיימות על עתיד בריאותם הנפשית.

צעירי ישראל אלה, הלובשים מדים, עומדים להיות מוקרבים בקרוב על מזבח חוסר המוסריות של הפקודות שיקבלו מגבוה. כדאי שיידעו צעירים אלה ובני משפחותיהם שאם הם מופנים על ידי מפקדיהם להילחם באזרחיה של מדינת ישראל, ובמיוחד ביהודיים שבהם, ואם הם לא יסרבו לפקודה ויפגעו בזכויות האדם היסודיות שלהם, הם יהפכו, למעשה, לבוגדים בפועל.

בסגירת המעגל הא-מוסרית המתקיימת היום בצבא, חיילי צה"ל לא רק שאינם נלחמים עד חרמה באויבים, אלא שהם פועלים נגד אלה ששולחים אותם – משלמי המסים. פתאום, מי שהתגייס כדי להילחם באויבי היהודים, הופך בעצמו לאוייב ליהודים. מה זה יעשה לו?

בתנאי הדיקטטורה הישראלית בהווה יש יותר סיכויים שזה שמשתמש במושג "בוגדים" יישפט על הסתה מאשר שהבוגדים עצמם יועמדו לדין או יישפטו על כך. זהו אחד משני צדי המטבע של המצב הפוליטי הישראלי, שבו אחד הצדדים עוסק ברצח פעיל ובהצדקתו באופן תדיר ואילו על קרבנו נאסר אף להתלונן על כך בפה מלא...

לכאורה, מוגנים הבוגדים על ידי הממשל, אך אם ימלאו פקודה לא מוסרית, כמו גירוש מתיישבים יהודיים מעל אדמתם, הם ייתקלו בהמשך חייהם בבעיה גדולה הרבה יותר מכפי שיש בכוח המדינה להגן עליהם מפניה: קוראים לה "מצפון".

מן המצפון אין חסינות; קולו הולך ומתגבר במעמקי התודעה האנושית, והדרך היחידה להתחמק מתוצאות רדיפתו, אם פשעת כנגדו, היא לכבות את התודעה.

כיבוי תודעה זה, שמשמעו צמצום מידת ההכרה, הוא, אולי, ההסבר לאטימותם המחשבתית, הרגשית והמוסרית של רבים מתומכי ההתנתקות. צמצום זה יכול להתבצע באופן אוטומטי על ידי מנגנוני ההגנה של ההכרה האנושית – או במודע, אם מדובר באדם בעל נסיון; בין המשתתפים בהתנתקות מבחינה רעיונית, קיימים שני סוגים: כאלה שמיומנים בהשתקת צו המצפון אשר אינו מתיר לאדם לבצע פשעים נגד בני עמו – וכאלה אשר מעולם לא הגיעו בחייהם לנסיון המר של התמודדות עימו.

האחרונים, במיוחד, מוכנסים על ידי המשימה הניצבת לפניהם למסלול התנגשות עם המציאות – ובמקרה זה מדובר במציאות הפנימית של רוחם; איש איננו משוחרר מציות לחוקי המציאות, והמציאות הפנימית של רוח האדם – זו המכונה על ידי אנשי המדע ה"פסיכולוגיה" שלו, היא שופט חסר-רחמים, אשר מפסק דינו איש אינו יכול להתחמק.

במונחים של תאונות טרגיות, מהווים החיילים הצעירים אשר על כתפיהם הוטלה משימת גירוש אחיהם מבתיהם, נוסעים במסלול התנקשות ואיבוד עצמי לדעת. תהליכים אלה לא יתרחשו בחייהם מיידית, אלא עם חלוף הזמן. מה שבהווה הקצר ייצור, אולי, בעיה מקומית של "עמידה מול הראי" או "ויכוח פוליטי", יצטבר, עם השנים, למהות בעלת משקל שתכביד על תפקודי הרוח ומאוחר יותר תתבטא במצב הנפשי, המזוהה רק לעתים רחוקות כתוצאה של בעיה מוסרית: היעדר אושר.