ההתחשבות של צה"ל
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 734
ההתחשבות של צה"ל
צה"ל הוא צבא מאד מתחשב: נגיד שחיילי צה"ל נהרגים ונפצעים תדיר מפעילות מבצעית מוטעית כלשהי שנמשכת במשך חדשים ושנים, ושמישהו מגלה שאפשר לעשות את הפעולה הזו אחרת או בכלל שלא לעשות אותה, האם אתם חושבים שצה"ל ישנה או יבטל את הפעולה? לא ולא. כי צה"ל הוא צבא מתחשב - הוא מתחשב ברגשות ההורים השכולים של אלה שכבר נהרגו.
בצה"ל גם מאמינים – ברוח אחת עם נבחרי העם, שחלק גדול מהם גם יצא מצה"ל – שצריך להתחשב בחייליו המתים אף יותר מאשר בחיים. אם נפסיק את הפעילות המוטעית - חושבת הצה"ליות הישראלית - זה יראה שטעינו ואז תארו לכם את סבל ההורים שיגלו שבניהם לא מתו כגיבורים בקרב הכרחי אלא כטפשים בפעולה מוטעית ולא נחוצה.
למעשה, זו שאלה של לתת כבוד ושאלה של למי מגיע כבוד. אם היו נותנים לחייל צה"ל חי מעט מן הכבוד שחולקים לו לאחר מותו המדינה היתה הרבה יותר מוסרית ואולי הרבה פחות היו נהרגים. האם לא ברור כי בכך מציג צה"ל התחשבות לא רק בחייליו אלא גם בצרכיו של השלטון?
אחרי מותו של חייל צה"ל מתפרסמים שבחיו בעתון של אותו יום. אך כל אזרח משלם מסים הוא חייל צה"ל שלא מת. לרוב שוכחים כי כי חיילי צה"ל החיים נמצאים לא רק בצה"ל אלא בכל בית. מדוע צריך לחכות עד המוות כדי להעלות על נס את תכונותיו של האיש? האם לא מכיוון שאז זה מחייב את השלטון להתייחס אליו כאל מהות בעלת זכויות שלא ניתן להתעלל בה ולחמוס את זכויותיה חדשים לבקרים?
על קבר חייל צה"ל אמר ראש הממשלה כי הוא עולם מלא. האם נתנו לעולם המלא הזה את האוטונומיה המלאה על עצמו? האם לקחו זאת בחשבון, למשל, כשגייסו אותו בכפיה?