תגובה מקדימה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 758
תגובה מקדימה
אפשרות הפעולה היהודית
הרעיון של תגובה מקדימה, שעלול להיתפס בתחילה כסתירה במושגים, איננו כזה: אל מול המתקפה המופעלת נגדה על ידי האויב יכולה ישראל לפעול באמצעות הנחתת "תגובה מקדימה" – פעולה צבאית שתהווה מחד הקדמה למתקפה עתידה מצד האויב ותהיה, מאידך, תגובה על הצהרותיו נגדה. מסיבות שונות, ישראל של היום אינה מרבה להפעיל את העקרון היהודי של "הבא להרגך השכם להרגו" – ולדבר יש השלכות שליליות על מצבה הפוליטי.
הטרור העולמי, המופעל היום על ידי מדינות כאירן, רושם לעצמו הישגים נכבדים מבחינה פוליטית-איסטרטגית, כאשר איומיו על ישראל אינם זוכים בתגובה ראויה; במשך זמן רב מצהיר ראש ממשלת איראן על כוונת מדינתו להשמיד את ישראל. בינתיים שותק הממשל הישראלי, מה שיוצר תחושה של אי נוחות בלתי מוצהרת אצל ישראל וחלק העולם השפוי – ומאידך תחושה של שמחה, גאווה ןכבוד עצמי בלב אויביה. במונחים איסטרטגיים צריכים כל אלה להירשם כהישגים לא מבוטלים של מדינות אירן. למותר לציין כי האויב הערבי מבין את שתיקתה וחוסר תגובתה של ישראל בהקשר כהודאה בחולשה ונחיתות, צבאית ומוסרית כאחד – מה שגורם לה נזק כבד מבחינה פוליטית.
ברור כי אם, למשל, תיזום ישראל מתקפה על אישים בכירים בממשל האיראני – שלא לדבר על פעולה מלחמתית מקיפה נגד מתקני הגרעין של אירן, היא עלולה להיתקל בהתנגדות צבאית ופוליטית גם יחד – וחלק מהתנגדות זו יבוא ממדינות המערב; אלה תראינה בפעולה מסוג זה מצידה של ישראל – על אף העובדה שהיא המאוימת - חוסר אחריות שעלול לגרור את העולם כולו לשואה עולמית וסביר, לכן, להניח שזהו חלק לא קטן בגורמים שמונעים את ישראל מלפעול.
במובן זה, לפחות, ישראל היא היום מדינה מנוצחת.
מעבר לכך שהצלחת מבצע צבאי אנטי-אירני איננה בטוחה, ישראל מנוצחת בעוצמה חזקה יותר מכך על ידי אי יכולתה לפעול באופן מונע אסון, בשל הפרגמטיזם הפוליטי המערבי. המערב, אשר מוגבל בנושא אף הוא בשל לחצן של מדינות הנפט הערביות וגדילת ההשפעה המוסלמית בארצותיו, מוכר את ישראל לערבים כדי להשיג "שקט תעשייתי". שותף לו בכך הוא הממשל הישראלי, אשר מתוך הסכם מחפיר ולא מוצהר, נמנע מלפעול ביד חזקה נגד האויב, כשהוא מוחל על חייהם של אזרחיו בהנחה הלא-מוסרית שיש מספר נמוך של אבידות שהוא "סביר" בהקשר הקיים.
"סבירות" פושעת זו, הבאה על חשבון חייהם של אזרחים ישראליים, היא המונעת היום מישראל מלפעול אל מול ההתקפה הקבועה והמתמשכת של ארגוני הטרור המופנית כלפיה בחזית הדרום – ולא מן הנמנע שאי תגובתה הראויה למתקפה זו היא שהביאה את אירן לנופף בחרב איום ההשמדה נגד ישראל.
לכן, אף כי ישראל יכולה לפגוע קשה בטרור המפיל בה חללים, היא מנועה מלפעול כראוי נגדו אפילו תחת הכותרת של "תגובה מקדימה".
המושג-ביטוי "תגובה מקדימה" עלול לעורר רושם של סתירה ולא היא: תגובה מקדימה בזמן מבטאת את המוסריות שבפעולת הגנה המקדימה את פעולת ההתקפה, אך בהקשר שבו הרצון ו/או התכנון להתקפה כבר קיימים אצל האוייב. תגובה מקדימה שייכת לתפישת עולם אובייקטיבית המבינה שהרצון והשאיפה הרוחניים מקדימים את המעשה וכך גם הדבר אצל האויב. לכן, אף כי אין הדיפלומטיה המערבית של היום רואה בעין יפה פעולה צבאית יזומה, בלתי תגובתית, אין לקשור את אלה הנלחמים באויב לפעולות תגובה על מעשים בלבד ולהפכם "מגיבים על מעשה רק במעשה" אלא לשחרר את פעולתם כדי להגיב גם על האפשרות הקיימת של תוקפנותם בתחום תכנון האלימות.
מנקודת מבט מוסרית, אין המותקף חייב לחכות עד שתתרחש פעולה שתפגע בו – לצורך פעולה מנע נגדית די בכך שהוא עלול להיפגע.
פעולת ההגנה צריכה להתבצע עפ"י העקרון המבוטא במשפט "הבא להורגך השכם להורגו". דבר זה איננו רק היתר ורשות אלא חובה מוסרית וכל העושה פחות מכך מסכן את המוסריים והופך בכך ללא מוסרי בעצמו.
עקרון זה מוגדר בצורה שמסבירה את מה שעלול להיתפס כסתירה: מחד, טובע העקרון, אשר הקפיד לציין "השכם", עשה זאת כדי לחזק את זכותו של מי שמגן על עצמו להקדים את אויבו ובמובן זה להקדים תרופה למכה. מאידך, הציון של "הבא להורגך" הוא הצידוק המוסרי שלך "להורגו" בשל הסימטריה המושלמת בין החטא לעונשו.
למותר להזכיר כי במלחמה שבה מעורבת ישראל עם האויב הערבי במשך ששים שנים, מקפיד אויב זה להצהיר בדרך קבע על כוונותיו לחסל אותה. אי הסתרתו את כוונותיו, מחוץ לכך שהיא מחזקת אותו פוליטית, חושפת גם את חולשתה הרעיונית של ישראל, אשר אינה מגיבה כהלכה – פיסית או רוחנית - על הצהרות אויב אלה.
מה שמדגיש את נחיתותה המוסרית של ישראל בתחום זה היא העובדה שגם כאשר פועלים זרועות הבטחון של ישראל נגד האויב היא משתדלת להסתיר את מעשיהם ולנער את חוצנה מהם, אם וכאשר הם מתגלים. מבחינה זו מגלה האויב הערבי הבנה גדולה יותר בפסיכולוגיית ההמון – מה שמתבטא בכך שכמעט כל הרג של יהודים או ישראלים גורר עימו הצהרות על נטילת אחריות על הפעולה מצידם של ארגוני אויב רבים.
ומאידך, יודעים אנו שאף פעולותיה הלא-מוצהרות של ישראל להגנה עצמית מעניקות לה התייחסות של כבוד מצד אויבותיה וידידותיה כאחד. במשך שנים רבות היו פעולותיה היזומות של ישראל לשם דבר בעולם הן מבחינת יעילותן היישומית והן מבחינת היותן הדגמה של הכרתה העצמית של המדינה בצדקתה. למעשה, זוהי המשמעות הפוליטית המעשית של יישום העקרון היהודי "הבא להרגך השכם להרגו" כמדיניות.
על ישראל לראות בעקרון זה ערך מוסרי ומעשי גם יחד ושומה עליה להפעילו, בשלב ראשון, מעשית והצהרתית גם יחד, נגד כל מדינות ערב. אחר כך עליה לאמץ עקרון יהודי אובייקטיבי זה כיסוד מדיני מוצהר ולהפנותו כנגד כל מי שמאיים להשמידנו.