562 המכורים לשלום

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-חמישי, 28 מרץ 2013 07:25

כניסות: 919

תגובות לאירועי היום ניסן תש"עא

 

המכורים לשלום.

העולם המערבי-נוצרי כמוהו כמסומם המכור לשלום. ברוח זו, את הפיוס בין החמאס והרשות הפלסטינית ניתן להבין כחלק מאיסטרטגיה מחוכמת של אויבי ישראל שהבינו שמכיוון שהשלום הוא הערך המבוקש היום על ידי העולם הנוצרי כל מה שעליהם לעשות כדי לספק את הביקוש הוא להציע הסכם שלום פרטי משלהם.

זו הסיבה לכך שבזמן שגם מנהיגי ישראל וגם השכל הישר מצביעים על כך שהאיחוד בין החמאס לממשל הפלסטינית הוא אסון לצדק, נצחון לטרור וברית בין אויבי ישראל, משרד החוץ האמריקני "עושה שרירים" בנושא רק בתביעתו מהחמאס "להכיר בישראל, להתנער מאלימות ולכבד את ההסכמים שנחתמו עמה". כפי שהבינו הפלסטינים בחוכמתם לא יכול שום גורם בעולם המערבי יכולה להתמודד מול קסם השלום...

אבו מאזן, המאשים את ישראל בכך שהיא מנצלת את הפיוס בין הרשות הפלסטינית לבין החמאס כדי "להתחמק מתהליך השלום", מזהה יפה את העובדה שלמעשה, בזמן שחזית הטרור מקדמת את מזימת השלום כחלק מאיסטרטגיה מתוחכמת נגד ישראל, מתפתחת בחזית הנגדית – זו שבה נמצאים ישראל וארה"ב – מלחמה של ענינים מנוגדים, שמרחיקה את ישראל מאמריקה ומן העולם.

 

התפארת והטוהר.

לאחרונה היה מי שעמד על העובדה שאם חיילי צה"ל היו נוהגים כמו חיילי היחידה האמריקנית המובחרת שחיסלה את בן לאדן, שירו בו כשלא חמוש, הם היו חשופים על כך לאש צולבת מצד בג"צ ויתכן כי אף היו מועמדים לדין על רצח.

במיוחד בערב יום הזכרון לחללי צה"ל כדאי לזכור שעד לפני פחות מחמישים שנה היו מבוססות כמעט כל פעולות צה"ל על יוזמה התקפית. במיוחד כשמדובר בפעולות שזכו לתהילת עולם כחלק מפעולות היחידה הנודעת 101 היו פעולות יזומות, שבהן היתה ההתקפה המאפיין הישראלי שהקנה למדינה ולעם תפארת וכבוד.

בזמן ההוא לא ערער איש בישראל – וגם לא בעולם המערבי – על מוסריות היוזמה הישראלית ועל טוהר הנשק של חיילי צה"ל, שכן היה ברור לכל שההתקפות היזומות נעשות למטרות מניעת האויב, שתוקפנותו ואיבתו היו אז ברורים, מלרצוח באזרחי ישראל. במובן זה היה צה"ל צבא ההגנה של ישראל גם כשעסק בהתקפה.

עובדה אחרונה זו לא נשתנתה מאז ועד היום. ואף על פי כן היא היתה מקובלת אז הרבה יותר מהיום בשל התדרדרות מצבה המדיני של ישראל – לא מעט בשל הספק, הפקפוק והערעור של אזרחים ישראליים, אשר גרמו לפגיעה החמורה בתדמיתה המוסרית של ישראל בכך שמבחינה רעיונית מכרוה לישמעלים.

יהיו שיראו בעובדה שמדיניות זו של התקפה יזומה היתה מקובלת אז על כל שדרות העם והממסד כביטוי של פטריוטיות, אך הדבר אינו מדוייק: מדובר בלא פחות מאשר צדק טהור, שהוא שהנחה את קובעי המדיניות.

אין הדבר אומר שיש ניגוד בין הצדק לפטריוטיות; למעשה, מדובר במושגים משלימים, כי הצדק הוא היסוד לפטריוטיות מוסרית. זה ההבדל בין גאוותו המוצדקת של הישראלי על צה"ל המוסרי לבין גאוותם הבלתי מבוססת של אויבי ישראל על צבאותיהם הפושעים. למעשה, ההתדרדרות המוסרית של החברה הישראלית היא תוצר של פיגור רוח ההנהגה הישראלית העכשווית, אשר כשלה בהבחנה בין גאוותו של הפושע לבין זו של המוסרי.

 

מחשבה שניה?

מצרים הודיעה כי תמשיך למכור גז לישראל. הודעה זו נמסרה שבוע לאחר הפגיעה בצינור הגז הטבעי של מצרים, שלא מן הנמנע שכוונה כדי להביא להפסקת הזרמת הגז המצרי לישראל. בדבר זה יש כדי להביא לממשלת ישראל לנקוט במחשבה שניה לגבי היחס שבו נהגה כלפי אזרחיה שהשקיעו בחיפושי מאגרי הגז

 

אוהד קמין