565
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1002
תגובות לאירועי היום אייר תש"עא
צעדים של כניעה.
צה"ל אינו יודע היכן נמצא שליט ואין דרך צבאית לשחררו – אמר הרמטכ"ל הישראלי החדש גאנץ בפעם הראשונה שנשא דברים בציבור וגם ציין כי "צה"ל נערך לאירועים כמו הפגנות המוניות בעתיד הקרוב".
במקביל לכך הודיע מאיר דגן, בכיר בטחוני ישראלי כבר שנים ארוכות, כי אין מקום לחשוב על התקפה ישראלית נגד אירן, כי הדבר עלול להוביל למלחמה איזורית.
בנוסף לכך, מרבה התקשורת ללחוץ לקיר את מנהיגי ישראל בשאלות לגבי המשט המגיע לעזה, לגבי ההתגוננות מטיליהם של החיזבללה, החמאס והאיראנים לגבי היוזמה הישראלית הבאה בנוגע לשלום, למדינה פלסטינית, ולדרכים להתמודדות עם החלטת האו"ם המתוכננת נגד ישראל.
מבחינה פוליטית-מעשית, הצהרות אלה מבטאות צעדים של כניעה מצד ישראל לאויביה – אך לא מדובר באויבים הערבים, המחזיקים בנשק נגדה, אלא באויבים בבית הלבן, באירופה וברחובות תל-אביב, המעוניינים לפרוק את ישראל מעמדת כוח, ממידה של עצמאות ומהחירות להחליט באופן חופשי איך להגן על נכסיה הלאומיים.
ולא מקרית היא העובדה שאויבים לא חמושים בנשק אלה, אשר מזהירים את ישראל מפני נקיטה ביוזמה התקפית להגנה, הם גם מקורות החימוש של אויביה, והם גם אלה המספקים להם סיוע כלכלי רב.
ערבויות בינלאומיות.
ממה שמתרחש כיום בעולם ברור כי בין העריצים העוינים את העולם החופשי יש כאלה שיודעים להבטיח את בטחונם האישי, ביחד עם המשך פגיעתם בזכויות האדם של נתיניהם – ויש שאינם.
למשל, שוב ושוב תוקפים מטוסי נאט"ו בטריפולי ובלוב ואף כי מעניין מתי יתחילו לטפל כך באסד, יש להניח שיש סיבה לכך שאינם נוגעים במשטר הסורי, אף כי אין סיבה להניח כי אסד טוב יותר מקדאפי – שלא לדבר על אחמדיניג'אד.
ולאחרונה נודע כי בכיר בארגון מחתרת בקולומביה, שהיה מבוקש על ידי האינטרפול, הוסגר לידי הארגון בעקבות מידע שהתקבל מנשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס. מעניין מה מצפה האיש – שיצר קשרים כמעט עם כל משטר שלילי בעולם - לקבל מהקהילה הבינלאומית.
ומה שמעניין לא פחות הוא איזה ערבויות הובטחו לו כדי לקבל חסינות כגון זו שיש לנשיא סוריה. כי מעניין מה – אם בכלל – הקשר בין הקהילה היהודית בונצואלה לתביעה הסורית על רמת הגולן?
מחירו של השקט.
שר הבטחון אהוד ברק אמר אחרי אירועי "יום הנכסה" כי שומה על ישראל לקחת בחשבון שהגבול עם סוריה לא יהיה יותר גבול שקט.
מתאים לברק, שמאחוריו קופה גדולה של שרצים שצבר בהקשר של המלחמה בלבנון, שהסתיימה בבריחתו המשפילה של צה"ל מלבנון שבוצעה לפי החלטתו כשהיה ראש ממשלה, שידבר על גבול סורי שקט. כמו רבים מהנמצאים בצד הפוליטי שהוא מייצג, המוכנים לשלם ברמת הגולן ובמי הכינרת את מחיר החומוס בדמשק, מחזיק הוא – כפי שמשתמע מדבריו – באמונה שהגבול עם סוריה היה אי פעם שקט.
אך את מחירו של ה"שקט" בגבול הסורי שילמה ישראל בדם קרבנות רבים, שנפלו במלחמות לבנון כאשר סוריה, שלא טמנה ידה בצלחת וסייעה לרוצחים, מודעת יפה יפה לעוורונם המדיני של המאמינים באליל זה.
משהו בכלל לא אישי...
בהודעה שמסרה לתקשורת אמרה יו"ר סיעת "קדימה", דליה איציק, כי יש לשים בצד את השיקולים האישיים ולהעדיף את האחדות לנוכח הבעיות ה"ענקיות" שיש לישראל. אך באותה נשימה היא אמרה שהיא איננה סומכת על ראש הממשלה כי "איש אינו מאמין לו". אך אם מבינים את דברי הגב' אודות מר נתניהו כאישיים במובהק, איך הדבר מתיישב עם בקשתה לשים בצד שיקולים אישיים?
אוהד קמין