569
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 975
תגובות לאירועי היום תמוז תש"עא
בדיקה?
בסופו של מו"מ ממושך, התבשרו אזרחי ישראל, מעבירה ישראל לרשות הפלסטינית את גופותיהם של למעלה ממאה מחבלים הנמצאים בידה מזה זמן רב כמחווה לאבו מאזן.
ידיעה זו הביא לגל גדול של מחאות מפי בכירים ולפיכך, על אף שהודעה על כך כבר נמסרה לתקשורת, חזר בו שר הבטחון מהחלטתו בטענה שעליו לבדוק באם יש לעיסקה זו השפעה שיש בה, אולי, לפגוע בעיסקה של שחרור שליט.
קשה לדעת, לפי הצהרתו זו של ברק, באם מתכונן הוא לברר את הקשר בין החזרת הגופות לגישת הפלסטינים או לגישת העולם הפוליטי הישראלי. אך כך או כך, יש לצפות ממי שמחזיק בעמדת שר הבטחון שבמסגרת נתוני היסוד שלו יחזיק בידע רב יותר לגבי היחס הציבורי לנושאים אלה ולא יזדקק לבדיקתם לאחר מעשה.
השוואת תנאים.
באחד מימי השבוע שעבר לא אכלו אסירי החמאס בבתי הכלא בישראל ארוחת בוקר כמחאה על "הרעת תנאי מאסרם" ותגובת השב"ס על כך היתה ששעות הטיול שלהם בחצר הכלא צומצמו.
בהקשר זה, העובדה שבנימין נתניהו מצא לנכון לאחרונה לבקר את תנאי מאסרם האיכותיים של אסירים אלה אומרת שהולכת ומתגברת הביקורת הציבורית נגד היחס לאנשים אלה, התומכים ברצח יהודים, על יסוד של תחושת אי צדק ברורה שננקטת כלפיהם מצד הממסד הישראלי.
למותר לציין כי כדאי וראוי היה מבחינה מוסרית שתדאג ישראל להשות את תנאיהם של אנשי החמאס העצורים בבתי הכלא הישראליים לתנאיו של גלעד שליט לפחות מבחינת הקשר בינם לבין העולם החיצון.
חירויות יסוד.
בכינוס על חופש הביטוי באקדמיה הצהיר אחד מהמרצים – בעל תואר פרופסורה - על הצעת חוק שהוגשה בכנסת, שלפיה יש לאסור על כניסה למוסדות חינוך של מי שהורשע בשותפות עם הטירור, כי יש בכך משום פגיעה בחופש הדיבור.
אופייני למי שנתפס בימינו בישראל כאיש רוח בשל מעורבותו בכינוס אקדמי להפגין רמה נמוכה כל כך של אי הבנה לגבי היחס שבין חירויות ההבעה לחרויות הטירור. בהקשר זה, הלוואי והיה אסיר כמו יגאל עמיר מקבל מקצת מחירות ההבעה והביטוי שמוענקים בתקשורת חדשים לבקרים לבכירי החמאס.
פתרון תעלומת התרומה.
10 נערות ערביות יקבלו בקרוב תעודות הוקרה מעיריית ירושלים על תרומתן לציבור בעבודה סוציאלית שעשו במסגרת בשם "עבודה סוציאלית למען השלום".
במובן מסוים ניתן לומר כי אחרי שביתתם הארוכה של העובדים הסוציאליים, שבה היתה אחת התעלומות מהי, בדיוק, תרומתו של העובד הסוציאלי לחברה בישראל, הוסכם סוף סוף לפחות על תרומתו לשלום...
תקדים
הפרלמנט של ליטא אישר לאחרונה הקמת קרן לפיצויים על רכוש שנגזל מיהודים על ידי הנאצים, וגם קבע שאלה ישולמו תוך שנתיים.
על רקע המשך הימצאותו של רכוש יהודי רב בידי הארצות שהיו כבושות על ידי הנאצים, והעובדה שעל אף שהדבר נעשה יותר מחמישים שנה אחרי תום המלחמה, יש לומר כי "מוטב מאוחר מאשר אף פעם".
מה שיש לו משמעות מעשית רבה במיוחד, בהקשר זה, הוא שראש הממשלה מצא לנכון להביע תקווה כי "מדינות אחרות, דוגמת רוסיה, יעשו צעד דומה – ודיה לחכימא.
אוהד קמין