572

 

תגובות לאירועי היום אב תש"עא

מחאה קולקטיביסטית.

היום, הבעיות בעולמנו כבר אינן פרטיות אלא קולקטיביות. למעשה, מי שמעז להציג את בעייתו כענין אישי נחשב לגס רוח – אלא אם כן ימצא דרך להציג את בעייתו ככזו של מגזר שלם.

בתחילת השבוע שמענו על התמודדות משטרת אנגליה עם "מאות צעירים" שהשתוללו באחד מפרברי לונדון וזרעו במקום הרס. השתוללות זו הוסברה בשידור בכך ש"צעיר" נהרג זמן קצר לפני כן בקרב יריות עם המשטרה. בדברים אלה מציגה התקשורת לציבור את דבר קיומו של קולקטיב של "צעירים", כי מצורת הצגת הדברים ניתן להבין שקיים קשר אחווה כלשהו בין "צעירים" באשר הם, אשר רואים פגיעה באחד מהם כפגיעה בשאר.

ברוח מגמה זו לומד היחיד לראות את עצמו כחלק מקבוצה, כאילו אין לו ערך אלא כחלק מקולקטיב.

הקולקטיביזם הגיע גם לתרבות המחאה הישראלית וכבשה אותה באופן מלא. אנשי ציבור, ח"כים ובכירים ישראליים לא מדברים על בעיותיהם של בני אדם יחידים אלא על "המעמד הבינוני", "הסטודנטים", "הנשים", "העניים", "מחוסרי הדיור", "האמהות" וכמובן – ה"צעירים"...

ענין של הסטוריה.

בערב תשעה באב חשים בירושלים מתח בשל העימות העלול להתפתח בין היהודים המאמינים המגיעים לקרבת הכותל המערבי לבין המוסלמים שנמצאים בעיצומו של צום הרמדאן.

בזמן שלצופה מן הצד – במיוחד אם הוא איננו דתי – יכול היחס בין היהודים למוסלמים להיתפס רק כפרק נוסף, שגרתי, של אי הסכמה בין דתית, הרי שלמי שמבין את היחס של שתי הדתות להר הבית יש לדבר צבע שונה לגמרי: מבחינתם של המוסלמים, שהקימו את מסגדם במקום הקדוש ליהודים, יש בערב שבו מתאבלים היהודים על חורבן מקדשם שהתרחש הרבה לפני שהדת המוסלמית נולדה בכלל משום עדות הסטורית לקדימותם של היהודים בירושלים ולזכאותם על הר הבית.

מי שיכול לשפוך אור ברור על המצב – אך נמנע מלעשות זאת - הוא הכנסייה הרומאית, שאבותיה ירשו את רכושם ומסורתם של הרומאים, מחריבי בית המקדש, לפני למעלה מאלפיים שנה. כשמדובר בעדות הסטורית לפעולתם של הרומאים נגד העם היהודי מחזיקים הם במקדם העדויות ההסטורי המסודר ביותר מאז ועד היום כי רומא מעולם לא נכבשה על ידי אויב או נהרסה ונשרפה כמו ירושלים.

עם זה, נראה שהרומאים של היום הולכים בעקבותיהם של הרומאים של העולם העתיק לפחות בשיתוף הפעולה שלהם עם המגמה האנטי-יהודית, השואפת להמעיט את מעמדו של עם ישראל בעולם.

כדאי לזכור, בהקשר זה, כי יש האומרים כי במרתפי הותיקן נמצאות עדיין שכיות חמדה השייכות לעם היהודי מאותה תקופה – אך נראה שרק בית דין בינלאומי חזק במיוחד יוכל להפיק צו שיכפה על האפיפיור לפתוח את מרתפי הכנסיה ברומא לחיפוש כזה.

תעודת עניות מוסרית.

העובדה שמעבר לגבול קוטל דיקטטור את בני עמו וישראל אינה עושה דבר – אפילו לא אומרת שזה לא בסדר – היא תעודת עניות מאין כמוה למצבה המוסרי של מדינת ישראל.

אם היתה ישראל מדינה מוסרית לא היתה קיימת עריצות כה קרוב אל גבולה ושום עריץ אכזר לא היה מעז לבצע טבח בבני עמו המתנגדים לשלטונו, ולו רק מהחשש שמדינה מוסרית לא תבלום את בניה שירצו להגיש עזרה, בחומר או ברוח, לאזרחים מדוכאים שנפגעים בזכויותיהם בראש חוצות.

במקרה של ישראל במיוחד מודגשת אי מוסריותה זו בכך שישראל יצרה במו ידיה תקדים כאשר הסגירה עם חף מפשע לידי כנופיות מאורגנות של רוצחים בהסכמים שערכה עם ארגוני הטרור הפלסטינים, שבהם העניקה לאנשי דמים אלה מעמד של נציגי ציבור.

ורבים רבים הם בינינו שתומכים בדיכוי זה של אנשי טרור את בני עמם בו בזמן שהם מוקיעים את ...הדיכוי שמבצעת (כביכול) ישראל נגד הפלסטינים.

אוהד קמין