אחד כמוני, אחד כמוך

 

אחד כמוני, אחד כמוך

מבחן העריצות תמיד היה בשבירתו של אדם אחד. אדם אחד הוא כל מה שצריך בכדי להראות שעקרון כלשהו ישים לגבי האנושי. כל אחד מאיתנו הוא אחד כזה, שפן נסיונות שמכיל את כל התכונות האנושיות באופן מלא, שעליו נבדקים כל העת עקרונות החופש. אדם שאינו משוכנע בקיום אפשרות החופש משכנע את העריץ בקיום אפשרות העבדות וזוהי הסיבה לכך שעל כל אדם מוטלת חובה למודעות יחידאית לצורה שבה הוא מבטא באופן אישי ערכים כלל-עולמיים.

אם יחיד אינו רואה עצמו כמייצג את האדם החפשי במלא מובן המילה, הוא רואה עצמון כזניח, כמיותר ומתנהג בהתאם. הצלחה בהפלת אדם שאינו רואה בעצמיותו חשיבות יקומית, תסייע לרע בכך שהיא תשכנע אותו שהאדם ניתן לשיעבוד. פעמים רבות יקרה גם שהרע ישתמש באדם קטן כבשפן ניסיון לפני שפנה לטרף שמן יותר - אדם גדול. ובהקשר זה תמיד כדאי לזכור שלא כל הרוע ביחסי אנוש קיים דווקא במבנה של חברה שלמה: הוא מתחיל מהקשר היסודי של יחיד עם עמיתו, פעמים רבות ביחסי משפחה או ידידות.

אך בכל מקרה, מודגם כל עקרון אנושי מוסרי באדם אחד. אדם אחד הוא כל מה שצריך.

אדם אחד הוא גם שעשה את ההבדל בעימותים רבים. הוא הכוח הגדול ביותר ביקום – וכל לימוד של ההסטוריה האנושית מציג את היחידים אשר בכוחותיהם שינו את העולם. פעמים רבות נדון עימות תרבותי עקרוני שלם מסביב לאישיותו של אדם אחד, כמו במקרה של גלילאו גלילי, שהכנסיה הקתולית ראתה בו מכשול לשליטתה בתרבות.

אדם אחד. אדם יכול לעשות את ההבדל בין טוב לרע כי בבחירתו הוא יכול לעשות את עצמו לטוב או רע.

כדי להמחיש עד כמה עקרוני אדם אחד זה, כדאי לפנות אל עולם המדע. גם בתחום המתימתיקה המשוכללת והגבוהה ביותר אשר בכל עת ועת אומרים מספריה מכפלה אינסופית של יחידות ומתייחסות אל כמויות שהשכל האנושי מתקשה לתפוש, איננה יכולה לוותר על השימוש בספרה 1, שהיא לא רק הכרחית לצורך סימול הכמות הנתונה, אלא גם מדגישה שכל דרגת חישוב שהיא מבוססת תמיד על יחידות.

כך הוא גם בעולם האנושי: תהיה כמות האנשים בהקשר מסויים גדולה ככל שתהיה, מה שיקבע את גורלה של קבוצה זו יהיה תמיד אדם אחד. הדבר ממחיש עד כמה החופש, ביסודו של דבר, קשור ליחידאות; נכון הוא הדבר כי אמנם החופש כשלעצמו אין די בו בכדי שהחברה תהיה מתוקנת, אך החופש הוא היסוד ההכרחי הראשי הראשון בכדי להשיג כל ערך אחר – ואמת המידה שלו היא חיי היחיד.

לכן יסודי מצב החופש כמעט כמו שיסודית עובדת היות היחיד שלמות יסוד עצמאית; ערך שייעשה נסיון להשיגו או להנחילו שלא על ידי חופש ושלא במסגרת יחסים חפשיים בין אנשים - כלומר: שלא דרך בחירה ורצון - לא יוכל להישמר, להיות מוערך ומועבר ועל כן להתקיים במציאות במלואו, כי הערכה נכונה יכולה להיעשות רק בהקשר של חיים חפשיים, של תכנון מטרות עצמיות ולא מטרות חברתיות. כפי שלא ניתן לתכנן רפואה, נגרות או כל תנועה תרבותית אחרת בחברה ובתרבות ללא נקודת מוצא אנושית יחידאית, מהווה כל התפתחות כלל חברתית הרחבה של תנועה שמתחילה באדם אחד.

למשל, התפתחות הרפואה מימי קדם עד היום, שאת תרומתה העצומה לחברה קשה לשער, חייבת מאז ומתמיד להיות מיוסדת על היחידה האנושית היסודית: גוף האדם. תהיה תרומת התפתחות זו לחברה אשר תהיה, גוף האדם הוא אחד במהותו וההגיון הפנימי שבמבנהו המתוחכם ערוך כולו לקיום היחיד ולא לקיומה של החברה. למעשה, לא קיים דבר כמו מדע של חברה, בלי להתבסס על טבע מהותה של היחידה האנושית: האדם היחיד.

וכל אחד מאיתנו, במידה והוא פועל כמו הכלל החברתי או לא, מהווה את נקודת ההתייחסות הזו בחייו הפרטיים, היחידאיים. וגם אתה, הקורא, מחזיק בכל כוחותיו של גורם זה במציאות ובידך הכוח לקבוע רבות לגבי ההתייחסות הכוללת של העולם לדברים.

אחד כמוני, אחד כמוך

מבחן העריצות תמיד היה בשבירתו של אדם אחד. אדם אחד הוא כל מה שצריך בכדי להראות שעקרון כלשהו ישים. כל אחד מאיתנו הוא אחד כזה, שפן נסיונות שמכיל את כל התכונות האנושיות באופן מלא, שעליו נבדקים כל העת עקרונות החופש. אדם שאינו משוכנע בקיום אפשרות החופש משכנע את העריץ בקיום אפשרות העבדות וזוהי הסיבה לכך שעל כל אדם מוטלת חובה למודעות יחידאית לצורה שבה הוא מבטא באופן אישי ערכים כלל-עולמיים.

אם יחיד אינו רואה עצמו כמייצג את האדם החפשי במלא מובן המילה, הוא רואה עצמון כזניח, כמיותר ומתנהג בהתאם. הצלחה בהפלת אדם שאינו רואה בעצמיותו חשיבות יקומית, תסייע לרע בכך שהיא תשכנע אותו שהאדם ניתן לשיעבוד. פעמים רבות יקרה גם שהרע ישתמש באדם קטן כבשפן ניסיון לפני שפנה לטרף שמן יותר - אדם גדול. ובהקשר זה תמיד כדאי לזכור שלא כל הרוע ביחסי אנוש קיים דווקא במבנה של חברה שלמה: הוא מתחיל מהקשר היסודי של יחיד עם עמיתו, פעמים רבות ביחסי משפחה או ידידות.

אך בכל מקרה, מודגם כל עקרון אנושי מוסרי באדם אחד. אדם אחד הוא כל מה שצריך.

אדם אחד הוא גם שעשה את ההבדל בעימותים רבים. הוא הכוח הגדול ביותר ביקום – וכל לימוד של ההסטוריה האנושית מציג את היחידים אשר בכוחותיהם שינו את העולם. פעמים רבות נדון עימות תרבותי עקרוני שלם מסביב לאישיותו של אדם אחד, כמו במקרה של גלילאו גלילי, שהכנסיה הקתולית ראתה בו מכשול לשליטתה בתרבות.

אדם אחד. אדם יכול לעשות את ההבדל בין טוב לרע כי בבחירתו הוא יכול לעשות את עצמו לטוב או רע.

כדי להמחיש עד כמה עקרוני אדם אחד זה, כדאי לפנות אל עולם המדע. גם בתחום המתימתיקה המשוכללת והגבוהה ביותר אשר בכל עת ועת אומרים מספריה מכפלה אינסופית של יחידות ומתייחסות אל כמויות שהשכל האנושי מתקשה לתפוש, איננה יכולה לוותר על השימוש בספרה 1, שהיא לא רק הכרחית לצורך סימול הכמות הנתונה, אלא גם מדגישה שכל דרגת חישוב שהיא מבוססת תמיד על יחידות.

כך הוא גם בעולם האנושי: תהיה כמות האנשים בהקשר מסויים גדולה ככל שתהיה, מה שיקבע את גורלה של קבוצה זו יהיה תמיד אדם אחד. הדבר ממחיש עד כמה החופש, ביסודו של דבר, קשור ליחידאות; נכון הוא הדבר כי אמנם החופש כשלעצמו אין די בו בכדי שהחברה תהיה מתוקנת, אך החופש הוא היסוד ההכרחי הראשי הראשון בכדי להשיג כל ערך אחר – ואמת המידה שלו היא חיי היחיד.

לכן יסודי מצב החופש כמעט כמו שיסודית עובדת היות היחיד שלמות יסוד עצמאית; ערך שייעשה נסיון להשיגו או להנחילו שלא על ידי חופש ושלא במסגרת יחסים חפשיים בין אנשים - כלומר: שלא דרך בחירה ורצון - לא יוכל להישמר, להיות מוערך ומועבר ועל כן להתקיים במציאות במלואו, כי הערכה נכונה יכולה להיעשות רק בהקשר של חיים חפשיים, של תכנון מטרות עצמיות ולא מטרות חברתיות. כפי שלא ניתן לתכנן רפואה, נגרות או כל תנועה תרבותית אחרת בחברה ובתרבות ללא נקודת מוצא אנושית יחידאית, מהווה כל התפתחות כלל חברתית הרחבה של תנועה שמתחילה באדם אחד.

למשל, התפתחות הרפואה מימי קדם עד היום, שאת תרומתה העצומה לחברה קשה לשער, חייבת מאז ומתמיד להיות מיוסדת על היחידה האנושית היסודית: גוף האדם. תהיה תרומת התפתחות זו לחברה אשר תהיה, גוף האדם הוא אחד במהותו וההגיון הפנימי שבמבנהו המתוחכם ערוך כולו לקיום היחיד ולא לקיומה של החברה. למעשה, לא קיים דבר כמו מדע של חברה, בלי להתבסס על טבע מהותה של היחידה האנושית: האדם היחיד.

וכל אחד מאיתנו, במידה והוא פועל כמו הכלל החברתי או לא, מהווה את נקודת ההתייחסות הזו בחייו הפרטיים, היחידאיים. וגם אתה, הקורא, מחזיק בכל כוחותיו של גורם זה במציאות ובידך הכוח לקבוע רבות לגבי ההתייחסות הכוללת של העולם לדברים.

אחד כמוני, אחד כמוך

מבחן העריצות תמיד היה בשבירתו של אדם אחד. אדם אחד הוא כל מה שצריך בכדי להראות שעקרון כלשהו ישים. כל אחד מאיתנו הוא אחד כזה, שפן נסיונות שמכיל את כל התכונות האנושיות באופן מלא, שעליו נבדקים כל העת עקרונות החופש. אדם שאינו משוכנע בקיום אפשרות החופש משכנע את העריץ בקיום אפשרות העבדות וזוהי הסיבה לכך שעל כל אדם מוטלת חובה למודעות יחידאית לצורה שבה הוא מבטא באופן אישי ערכים כלל-עולמיים.

אם יחיד אינו רואה עצמו כמייצג את האדם החפשי במלא מובן המילה, הוא רואה עצמון כזניח, כמיותר ומתנהג בהתאם. הצלחה בהפלת אדם שאינו רואה בעצמיותו חשיבות יקומית, תסייע לרע בכך שהיא תשכנע אותו שהאדם ניתן לשיעבוד. פעמים רבות יקרה גם שהרע ישתמש באדם קטן כבשפן ניסיון לפני שפנה לטרף שמן יותר - אדם גדול. ובהקשר זה תמיד כדאי לזכור שלא כל הרוע ביחסי אנוש קיים דווקא במבנה של חברה שלמה: הוא מתחיל מהקשר היסודי של יחיד עם עמיתו, פעמים רבות ביחסי משפחה או ידידות.

אך בכל מקרה, מודגם כל עקרון אנושי מוסרי באדם אחד. אדם אחד הוא כל מה שצריך.

אדם אחד הוא גם שעשה את ההבדל בעימותים רבים. הוא הכוח הגדול ביותר ביקום – וכל לימוד של ההסטוריה האנושית מציג את היחידים אשר בכוחותיהם שינו את העולם. פעמים רבות נדון עימות תרבותי עקרוני שלם מסביב לאישיותו של אדם אחד, כמו במקרה של גלילאו גלילי, שהכנסיה הקתולית ראתה בו מכשול לשליטתה בתרבות.

אדם אחד. אדם יכול לעשות את ההבדל בין טוב לרע כי בבחירתו הוא יכול לעשות את עצמו לטוב או רע.

כדי להמחיש עד כמה עקרוני אדם אחד זה, כדאי לפנות אל עולם המדע. גם בתחום המתימתיקה המשוכללת והגבוהה ביותר אשר בכל עת ועת אומרים מספריה מכפלה אינסופית של יחידות ומתייחסות אל כמויות שהשכל האנושי מתקשה לתפוש, איננה יכולה לוותר על השימוש בספרה 1, שהיא לא רק הכרחית לצורך סימול הכמות הנתונה, אלא גם מדגישה שכל דרגת חישוב שהיא מבוססת תמיד על יחידות.

כך הוא גם בעולם האנושי: תהיה כמות האנשים בהקשר מסויים גדולה ככל שתהיה, מה שיקבע את גורלה של קבוצה זו יהיה תמיד אדם אחד. הדבר ממחיש עד כמה החופש, ביסודו של דבר, קשור ליחידאות; נכון הוא הדבר כי אמנם החופש כשלעצמו אין די בו בכדי שהחברה תהיה מתוקנת, אך החופש הוא היסוד ההכרחי הראשי הראשון בכדי להשיג כל ערך אחר – ואמת המידה שלו היא חיי היחיד.

לכן יסודי מצב החופש כמעט כמו שיסודית עובדת היות היחיד שלמות יסוד עצמאית; ערך שייעשה נסיון להשיגו או להנחילו שלא על ידי חופש ושלא במסגרת יחסים חפשיים בין אנשים - כלומר: שלא דרך בחירה ורצון - לא יוכל להישמר, להיות מוערך ומועבר ועל כן להתקיים במציאות במלואו, כי הערכה נכונה יכולה להיעשות רק בהקשר של חיים חפשיים, של תכנון מטרות עצמיות ולא מטרות חברתיות. כפי שלא ניתן לתכנן רפואה, נגרות או כל תנועה תרבותית אחרת בחברה ובתרבות ללא נקודת מוצא אנושית יחידאית, מהווה כל התפתחות כלל חברתית הרחבה של תנועה שמתחילה באדם אחד.

למשל, התפתחות הרפואה מימי קדם עד היום, שאת תרומתה העצומה לחברה קשה לשער, חייבת מאז ומתמיד להיות מיוסדת על היחידה האנושית היסודית: גוף האדם. תהיה תרומת התפתחות זו לחברה אשר תהיה, גוף האדם הוא אחד במהותו וההגיון הפנימי שבמבנהו המתוחכם ערוך כולו לקיום היחיד ולא לקיומה של החברה. למעשה, לא קיים דבר כמו מדע של חברה, בלי להתבסס על טבע מהותה של היחידה האנושית: האדם היחיד.

וכל אחד מאיתנו, במידה והוא פועל כמו הכלל החברתי או לא, מהווה את נקודת ההתייחסות הזו בחייו הפרטיים, היחידאיים. וגם אתה, הקורא, מחזיק בכל כוחותיו של גורם זה במציאות ובידך הכוח לקבוע רבות לגבי ההתייחסות הכוללת של העולם לדברים.

נתונים נוספים