הטוב הוא כל מה שטוב לאדם ולעולמו

שחקן סרטי פעולה

• | הדפסה |

פרטים

עידכון אחרון ב-חמישי, 28 פברואר 2013 21:50

כניסות: 1107

שחקן סרטי פעולה

על מעמדו המוסרי של שחקן

צ'אק נוריס, שחקן הקולנוע, בנה את שמו כמי ששולט באומנויות קרב המגע הגופני. הוא קנה את עולמו בחוגי קהל מסויימים בהופעתו בשנות ה80 נגד ברוס לי האגדי באחד מהסרטים הבודדים שעשה וירטואוז אומנויות הלחימה הזה לפני שנפטר בגיל צעיר. מעמדו של נוריס בתחום הקולנוע נקשר בהיותו נערץ על הקהל הנמשך לסרטי פעולה בדרגה נמוכה, אשר אינם נחשבים לייצוג גבוה של אמנות זו. בהקשר זה הוא מצא את מקומו בחברת כוכבי הסרט הפופולרי, כמו ארנולד שוורצנגר, סילבסטר סטאלון, ג'ורג' סיגל, המהווים בסרטי הפעולה שבהם הם משתתפים מקור משיכה לקהל מליונים רבים ברחבי העולם

בסרט "MISSING IN ACTION 2" מגלם צ'אק נוריס את דמותו של קצין אמריקני השבוי במשך שנים בידי ויאטנם, והמסרב להודות בפשעי מלחמה שטפלו עליו שוביו. הוא עומד מבלי להיכנע בפני לחצים רבים הבאים מצד האויבים החיצוניים והפנימיים כאחד: מצד אחד מדובר בתנאי שבי קשים, ששוביו מפעילים עליו מבלי להקפיד על זכויות האדם שלו, ומצד שני קיימים האויבים מבית, החל בחבריו לשבי, אשר האויב מצליח לשכנעם כי איכות חיי השבי שלהם תלויה בויתוריו על עקרונותיו, בכניעתו ובהודאתו בפשעים שלא ביצע.

ללחצים הקשים המופעלים על הקולונל בראדוק מצטרפים אלה המגיעים מכיוון אשתו, ששוביו מספרים לו כי היא עוזבת אותו ושורפים את מכתביה לנגד עיניו, וגם מצד בני מדינתו, ארה"ב, אשר (כפי שאנו יודעים מן ההסטוריה) חלק מהם מאמינים הן בפשעיו והן בכך שכניעתו לדרישת ההודאה שלו באמת תשפר את מצבו ותאיץ את שחרורו. סרט זה הוא האמצעי בטרילוגיית סרטים בנושא זה, שאמור לעורר את המודעות האזרחית להיעדרם במשך שנים רבות של חיילים הקרויים בעגה הצבאית "נעדרים בזמן פעולה". מבחינה זו יש לבחון את העובדות שבסרט במשולב עם בחינת האמת ההסטורית. כי אין להתעלם ממשמעות העובדה שמלחמת ויאטנם לא רק שהיתה קיימת אלא שבחלקה לפחות היא עדיין ממשיכה. לא זאת בלבד אלא שהחיילים שנעדרו משורות ארה"ב ונעלמו בשדותיה עדיין עימנו, ומהווים פצע שעדיין כואב בגוף האומה האמריקנית.

משמעותו המעשית של הדבר תחוור אם נצרף לו את העובדה שהעולם הקומוניסטי עדיין נלחם מבחינה מוסרית בארה"ב. מלחמה זו בין המערב החופשי לבין המזרח הקומוניסטי מתחוללת עדיין בכל העולם ולא רק בגבולות הסרט (גיאוגרפית ומוסרית). למעשה, עצם קיום הסרט הוא חלק ממלחמה רעיונית-מוסרית זו, כלומר שלא מדובר בבדיון עובדות בלבד. היבט זה אומר שבעולם ארה"ב נמצאת עדיין בעימות עויין עם גורמים כמו ויאטנם, הפועלים בכל דרך שהם יכולים כדי להוקיע את ארה"ב במטרה להכניעה מוסרית.

זהו ההקשר שממנו יש להבין שגם צ'אק נוריס, כ"גיבור סרטי פעולה", הוא חייל במלחמה זו. סרט זה רחוק מלהיות "סתם" סרט פעולה מדרגה ג' כפי שמציגים אותו בתרבותנו, שבה סרטי בימאי כמו טרנטינו המתוחכמים טכנולוגית מסתירים בחובם מבחינה ערכית סוסים טרויאניים רבים המנגחים את עצם כושרה של החברה המערבית להתמודד נגד הרע. חיזוק לענין זה ניתן לראות בעובדה שבזמן שטרנטינו מתכבד בהופעה בטכס האוסקר של שנת 2013 הסיכויים לראות על בימת הטכס את גולן, גלובוס או נוריס קלושים.

ענין אחרון זה מזכיר לנו שכדאי להוסיף את מה שלרוב נוהגים להתעלם ממנו או – גרוע יותר – לראותו כסימן לפעולה שלילית מבחינה טכנית-אמנותית, והוא שהסרט הופק על ידי גולן-גלובוס, הישראלים שתפסו כמה שנים מקום של מפיקים הוליבודיים בפסגת המעשה של תעשיית הקולנוע העולמית. ולא ניתן להתעלם מכך שראוי להעניק להם את הכבוד על כך שניצלו מעמד זה כדי להפיק וליצור סרט שיסודו הערכי מוסרי במובהק. בעובדה זו מהווים גם הם חלק מצוות שמשתתף בצד הנכון של המלחמה המוסרית המתחוללת על הכוכב.

לקראת סיום הסרט, כשגיבורו, האמריקני השבוי שעבר התעללות קשה מידיו של מפקד הכלא הויאטנמי, ניצבים הם זה מול זה בעימות השיא המסורתי בין הטוב לרע, אומר לו הויאטנמי: "אינך רוצה רק להרוג אותי אלא לדעת מיהו האדם הטוב בינינו. זוהי גם הסיבה ששמרתי עליך בחיים כל השנים הללו".

אין כמו אמירה זו לבטא את ההצדקה לקיומו של הז'נר הידוע כ"סרטי פעולה" שלרוב – אם בכלל הוא מוזכר – יזכה לקיתונות של שופכין מצד הרואים את עצמם אניני טעם אמנותי; באמירה זו יש משום חשיפה של כל מהות העימות הדרמטי באמנות בכלל ובקולנוע בפרט, אשר במקרה של סרט זה מהווה מנוע אסתטי המוביל את קהל הצופים דרך מצבים הממחישים סוגיות מוסריות בזו אחר זו. למעשה, אין ערוך לסרט כמו זה בחלל התרבותי-מוסרי של ימינו ושומה עלינו לדעת לכבד כל יוצר אשר בוחר לתפקד בצוות יצירה כמו זה, שסרט כמו זה שהפיק במקרה הנוכחי רחוק מלהיות רק "סרט פעולה" במובנו השטחי.

נוריס, על אף שמיומנותו הגופנית איננה ניתנת להכחשה, רחוק מלהיות מנוצל בסרט רק למטרת יישומה של אומנות ההגנה העצמית, ורבות הוא נושא ביצירה את דבר האמת, הצדק וההגיון והמוסר האנושיים. ככזה הוא אחד מהציפורים החופשיות הבודדות הדואות היום בשמי הוליבוד. והוא, ללא ספק, אחד מהנושאים את דגל החירות והמוסר בהיבט האסתטי ולפיכך ניתן לראות אותו ואת שכמותו כמנהיגיה הפעילים של המחתרת החיה של ערכי העולם החופשי שנראה כי היא נחלשת בעולמנו בתחומי העשיה האמנותית.