איזון ויחידאיות

 

איזון ויחידאיות

בעל חיים אינו מהות מחוסרת תנועה אלא כזו שנמצאת בתנועה. בעל חיים הוא, בטבעו, מהות נעה ויתרה מזו: מהות שמקור תנועתה בא מתוכה. אם מניחים אדם בתווך של כוחות הגדולים מן הכוח הפנימי שלו יבוטל כוחו הפנימי והוא יתייצב באיזון חסר תנועה, אשר משמעותו תהיה אבדן האישיות היחידאית (האינדבידואלית) שלו.

כמו כן, מכיוון שהאדם הוא מהות נעה מטבעה, יציבותו לא תימדד בצורה יעילה, כי אין לה אל מול מה להימדד. אי תנועה איננה עדות למידה של יציבות, אלא לחוסר תנועה, שלעתים מצביע על איזון בין כוחות מתנגדים שאינם שייכים למהות הנמדדת.

המנסים להפעיל אדם מחוצה לו יזכו במקרה הטוב בתנועת בעל חיים ובמקרה הרע במוות אך הם לא יזכו לאותה תנועה בעלת עצמה הנובעת מן האישיות; הם לא יזכו לתנועה אנושית וישיגו רק את תנועת החומר. במונחים של אדם מדובר בתנועת הגוף הפועל להשגת צרכיו. זהו, למעשה, ההבדל שבין תנועת העבד לתנועת בן החורין.

בכל מערכת יחסים של בני אנוש - שותפויות, ידידויות, אהבות, חברות בנייה, חברות תעשייתיות, משפחות, יחסי הורים ילדים - תבוא התוצאה הטובה ביותר מפעולות שנובעות מתוך רצון חפשי ושאיפות אישית, מתנועה עצמית על יסוד בחירה אישית. אלה יביאו בעקבותיהם את התוצאות של סיפוק, הנאה, שמחה, אחריות, שמירת ערכים - כולן אישיות ויחידאיות ונובעות מן היחיד באופן מובהק. ככאלה הן תבענה המשכיות שמבוססת על הערכים והאחריות שנרכשו על ידי כל יחיד ועל שאיפתו לשמור עליהם ולהגן עליהם.

לעומת זאת, רק תוצאות גרועות יתקבלו מהבאת אנשים לפעולה בלתי אנוכית על ידי הפעלת לחצים חיצוניים. על אף שבני אדם יפעלו בהתאם ללחצים חיצוניים, תהיינה פעולותיהם כפופות ללחצים ולא נבחרות לצורך רווחים. זהו, באופן יסודי, ההבדל בין פעולות המבוססות על אנוכיות אמיתית, ששאיפתה להגדיל את איכותה של המהות החיה הפועלת, לבין כזו שכל מטרתה לשמר את מצבה הקיומי-שרידותי של מהות זו.

כפי שניתן להבין מהאמור לעיל אם משיגה מערכת חברתית כלשהי מצב של שימור גופני לא ניתן לראותה כמערכת אנושית באופן מלא. אולי, במקרה הטוב, יכולה זו להיות מצב זמני המהווה תשתית לפעולה, אך האנושיות האמיתית מתבטאת בתנועה להשגת תכליות רוחניות, כלומר כאלה שאינן מסתכמות בסיפוק צרכי הגוף החי.

אם בכלל, סיפוק צרכי האיזון הגופניים נעשים באמצעות השינה, שבה מסופקים לאדם הכוחות הדרושים לו כדי לנוע ולהשיג את מילוי שאיפותיו. אדם החי במצב של אי הישגיות כמוהו כמי שישן בעודו ער – מצב שאין בו בריאות אנושית אמיתית.

נתונים נוספים