ה"אני", הגוף והעולם

 

ה"אני", הגוף והעולם

היציאה כנגד ה"אני" באתיקה כמוה כיציאה הנוצרית נגד הגוף והעולם. משמעויותיהן המעשיות של אלה היא ביטול החיים בפועל, שכן ה"אני", הגוף והעולם הם היבטים משלימים של אותה מהות יסוד שלא רק שאין בלעדיה חיים, אלא אין קיום למשמעות כלשהי של דבר כלשהו במציאות.

המציאות והעולם קיימים כמהויות מורכבות אשר כל היבטיהן הכרחיים מטפיסית ונגזרים מהן מבחינה לוגית. ניתוק שלשלת הסיבה והתוצאה של רצף המציאות או הוצאה של חלק אחד מהתמונה הכוללת אינה מאפשרת את השלמות ומכחישה אותה. דבר זה יהיה נכון ביחס ישר לחשיבות והמקום שתופש כל חלק מהחי השלם שהוא העולם – וקל וחומר כשמדובר בעולם אובייקטיבי.

האובייקטיביות מבוססת על היחס בין העובדות לתופש אותן. אם התכחשת ל"אני" התופש ול"גוף" העולם, לא רק שאין בידך דבר, אין לך, מלכתחילה, יד או דבר כדי שיוכלו להתייחס זה אל זה... בפעם הבאה שמישהו מציע לך לוותר על ה"אני" שאל אותו אם יכול אדם לוותר – אפילו לזמן קצר - על גרונו - החלק הקטן ביחס של גופו.

מאותה סיבה שבגללה הוא אינו יכול לעשות זאת, הוא איננו יכול לוותר על קיומו העצמי במציאות – בגוף או ברוח – מתוך ההנחה המפוקפקת ש"אין הוא אלא חלק". כמו גוף האדם, שמורכב ככל שיהיה אין הוא יכול לוותר אף על חלק קטן מעצמו, מהווה האדם היחיד בשלמות המציאות חלק שחסרונו הוא פגיעה בכלל.

נתונים נוספים