היחיד כאבן היסוד של הרבים

 

היחיד כאבן היסוד של הרבים

מושג ה"אני" הוא היחידה המרכיבה את המושג "אנחנו", כפי שהיחידה המתימטית מרכיבה את כל המספרים, גדולים ככל שיהיו. על יסוד אותו הגיון הגותי, כפי שלא ניתן לבנות מבנה ללא יסודות ראויים, לא ניתן לפתור בעיות חברתיות מבלי להתייחס לכך שביסוד כל קבוצה אנושית גדולה ככל שתהיה, אפילו אם היא כוללת אנשים רבים, נמצא היחיד האנושי. בגלל החיים בתרבות שבה המוני אנשים, שוכח היחיד לעתים קרובות, שמושג הרבים נגזר ממושג היחיד.

בכל דיון בעניני החברה האנושית (כולה או מקצתה), בעתידה, בעברה בתכליתה ובמטרותיה, צריכות להילקח בחשבון על ידי המתדיינים קודם קל שיקולים הנובעים משאלות ששואל היחיד את עצמו, כמו: מי אני, מה אני, מה לטובתי, מה נגדי, מה אני צריך לעשות בכדי להיות מאושר? איך אני פועל? מה מקומי במציאות? אני - לפני אנחנו, לפני האחרים וביסוד האחרים כי גם האחרים, ה"הם" או ה"אנחנו", אינם אלא "אני" אחרים וכל יחסים בינינו צריכים לקחת בחשבון שכל אחד הוא "אני" אחד, שלם יחיד, מיוחד, עולם מלא. רק כך, מתוך הנחת היסוד של קיום ה"אני" כאבן בנין יסודית במבנה החברתי, ניתן לפתור גם את בעיותיהם של רבים.

הכרה בעובדת מציאות זו היא הצעד הראשון בדרך אל האושר - אל האושר המציאותי - כאן ועכשיו, בחיים האלה. מנקודת מבט זו יש רק שיטה פילוסופית אחת, המציאותיות, המחזיקה בהקשר המלא של המציאות בכלל והמציאות החברתית בפרט; היא מכוונת אותנו לכל הדברים שבכל הזמנים ובכל המקומות - אך מנחה את המחזיק להטיל את עיקר תשומת ליבו לדברים המתרחשים בזמן ובמקום החשובים ביותר בחיי האדם היחיד: מה שכאן ועכשיו.

נתונים נוספים