יחידאיות

 

יחידאיות

אנו יודעים שיש שונויות בין אנשים, בין עמים ובין כמעט כל יחידה במציאות ליחידה אחרת. עם זאת, השונות שבין בני אדם יחידים תובעת התייחסות יחידאית מיוחדת.

במיוחד כשמדובר בבני אדם, הרי כל אחד מהם מהווה תרכובת היבטים ותכונות כל כך שונות וכל כך מאופיינות במובהק בכל פעולה, אף דרך נסיון הכחשה, התמעטות וביטול עצמיים. נשאלת על כן השאלה היכן נטבע האופי המיוחד של היחיד, אופי שכולל את ההסתכלות שלו, את ההבנה שלו, את המעלות והחסרונות שלו - ובמיוחד את הדברים שמושכים אותו?

מדוע נמשכים אנשים שונים לדברים שונים? כי הם מהווים מהויות שונות, כי הם, כמיני בעלי חיים, שונים לחלוטין. ההבדל שבין מיני חיים שונים כמוהו כהבדל שבין אנשים שונים. עובדה זו היא הקובעת שיש צורך בטיפוח היחידאות.

אין הבדל רב בין מזונן של פרות שונות, תרנגולות שונות או קרפיונים שונים - אך יש הבדל עצום בין מזונם של יחידים אנושיים שונים, וקל וחומר בין צרכיהם הרוחניים.

הצורך הרוחני, מבחינות רבות, כמוהו כמזון חמרי - אך יש בכל זאת הבדלים יסודיים בין הצרכים הרוחניים לחומריים והבדלים אלה אינם הבדלים שבעקרון בלבד אלא אישיים ביותר. על אף שהצרכים הגופניים דומים ביחס לצרכי בעלי החיים כי הם מבוססים על המבנה הפיזי האנושי, על אף שגוף האדם זקוק לחומרים מסוימים שניתנים לידוע אובייקטיבי ועל אף העובדה שבדיקה רפואית תראה דמיון בין צרכיו של אדם אחד למשנהו, בכל זאת, רק במצבים ירודים ביותר ניתן לספק לבני אדם מזון אחיד שיענה על טעמיהם המיוחדים. זוהי הוכחה לכך שתזונה אנושית היא רוחנית – ואם כך הדבר לגבי מה שהוא, ביסודו, צורך חומרי יחסית, קל וחומר שכך הוא כשמדובר בהיבטים רוחניים במובהק של הקיום, כמו העדפות אמנותיות או רעיוניות.

או, במלים פשוטות: מה שנכון לגבי מזון חומרי, קל וחומר שהוא נכון לגבי צרכיו הרוחניים של האדם.

נתונים נוספים