אחריות הקפיטליזם

 

אחריות הקפיטליזם

או: תכנית מרשל כביטוי לדוגמטיות סוציאליסטית

תכנית מרשל, שהופעלה אחרי מלחמת העולם השניה, היא דוגמה לכך שלעתים, כאשר אתה מחזיק בעקרון מסויים, אתה חושב שהוא נכון בלי קשר למרחב היישום שלו; תכנית מרשל סייעה כלכלית לעמים מיעוטי היכולת בעולם שלאחר מלחה"ע השניה – ובראש ובראשונה לגרמניה וליפן, המדינות שפתחו במלחמה נגד האמריקנים, הפסידו בה – והפסידו את משאביהן. סביר שתכנית זו אכן שיקמה את כלכלתן של מדינות אלה, אך היום מבוסס חלק גדול מהמדיניות של העולם המערבי על תביעה דומה לסייע לכלכלתן של מדינות חלשות, שעלולות להיות תוקפניות ולנשוך את היד המאכילה אותן.

מצב עובדתי זה, כשלעצמו, מעלה שאלות לגבי מוסריות הסיוע הזה (בסדר הגודל של השאלות שצריכות לעלות היום לגבי הסיוע הניתן למדינות הנודעות ככאלה התומכות בטירור). תרומה זו לחיזוק האוייב (שהונצחה גם בסרטים כמו "העכבר ששאג"), נתפשה אז כמו פרס שהעניקה ארה"ב למחרחרי המלחמה ואין ספק שהיה בה, בתכנית זו, משום השראה למדיניות שבה נוקט היום המערב כלפי מדינות העולם השלישי.

למעשה, היתה תכנית מרשל, שבאמצעותה סייעה ארה"ב לאויביה זה מקרוב, דוגמת יישום חזקה במיוחד לרעיון הנוצרי של עזרה לאוייב. תכנית זו כמעט התבקשה לאחר הסיוע הרב שנתנה אמריקה הקפיטליסטית לבריה"מ הקומוניסטית, שותפתה במלחמה נגד היטלר ורק ממש זמן קצר לפני כן, בת-בריתו. אך האידיאולוגיה של סיוע לאוייב, כדי שיתחזק ויהפוך לאוהב, עדיין חיה עימנו, כאן ועכשיו, במזרח התיכון של המאה ה21.

ההצדקה האידיאולוגית הרשמית לתמיכה זו מצד השמאל הסוציאליסטי היא בהפחתת סכנת המלחמה, אשר עפ"י הדוגמה המרכסיסטית אין להתחמק ממנה, כי העוני (לשיטת המרכסיזם) הוא מקור המלחמות: הוא מוליד את מלחמת המעמדות בתוך החברה ומצדיק, למעשה, את המהפכה. הסוציאליסטים-המרכסיסטיים תולים גם את האשמה במלחמות הגלובליות בקפיטליזם, המעודד (לשיטתם) את המלחמות כשדות מסחריים לצורך עיסוק בייצור והפצת כלי נשק. הם, הסוציאליסטים, אינם רואים שום אי התאמה בין הטיעונים הללו ומה שנותר על כנו הוא כי העושר אשם ואחראי גם יחד הן בקיום המלחמות והן בחובתו המוסרית לפתור את הבעיות הכלכליות שמולידות אותן.

מגמה אנטי-קפיטליסטית זו שולטת היום עלי אדמות והיא העומדת ביסוד התביעה מהמדינות העשירות לפתור את בעיות העוני, האלימות והבערות המשתוללות במדינות הדיקטטורות של העולם השלישי, שמנהיגיהן מחזיקים באזרחיהן הרעבים והחולים כבבני ערובה. אם לא יפתור את הבעיה העושר, יהווה הדבר, מבחינת הסוציאליסט, הוכחה נוספת וניצחת לאחריותו לעוני ולמחלות אלה, וגם הצדקת המלחמה ה"מהפכנית" של מדינות העולם השלישי נגד המדינות העשירות.

בסכסוך בינה לבין הערבים, ישראל היא הקפיטליסט העשיר, ועד כמה שרעיונות השמאל נוגעים למדיניותה, השמאלני רואה אותה כפי ששונאי המערב בעולם השלישי רואים אותו: כמי שנושא באחריות לסכסוך ולפתירתו גם יחד. זהו גם היסוד לטענות החוזרות והנשנות מצד חוגי שמאל בדור האחרון כנגד מדיניותה של ישראל על כך שהיא איננה מסייעת דיה לפלשתינאים, אע"פי ובעיצומם של מעשי המלחמה שהם מבצעים נגדה.

נתונים נוספים