הקפיטליזם כחירות

הקפיטליזם כחירות

כשאין שום גורם כפייתי פוגע בפעולה הכלכלית של בני האדם בחברה אז מה ששולט בה הוא השוק החופשי, והעקרון הקובע את אופי יחסי המסחר בין בני האדם בו הוא הקפיטליזם; הקפיטליזם (הקניניות) הוא מערכת היחסים החברתית המבוססת באופן בלעדי על הקנין. היותה של השיטה טהורה מכל כפיה או התערבות של גורם חיצוני אומרת שמבחינה פוליטית, ההבדל העקרוני היחידי המבדיל בין קפיטליזם לסוציאליזם הוא החירות: בעוד שהקפיטליזם משמעותו החירות לעשות כרצונך ברכושך, משמעות הסוציאליזם היא התערבותם של בני אדם אחרים בעניניך וכפיית רצונם עליך כדי שתעשה בו את מה שלדעתם ראוי.

בהקשר זה חשוב להבין שהקשר בין החירות לקפיטליזם איננו כזה האומר שהיכן שיש קפיטליזם טהור יש חירות או שהקפיטליזם מתבטא בין היתר בחירות כמאפיין מובהק שלו; למעשה, הקפיטליזם הוא ביטוי של החירות בתחום הכלכלה או, מדוייק יותר, בתחום הקיום האנושי. במובן זה, הקפיטליזם הוא הוא החירות לפעול או מצב שבו בני האדם חופשיים לפעול מבלי שדבר יאיים על חופש הבחירה שלהם בביטויו המציאותי-קיומי.

החזקה ברעיון הקפיטליסטי איננה מבטיחה מעמד כלכלי; האגדה הסוציאליסטית-שמאלנית על היותו של הקפיטליזם מנוגד לעניניהם של מעוטי הרכוש תלושה מן המציאות, שכן הקפיטליזם – כמו עצם החירות שהוא מבטא – איננו מגדיר מראש מצב כלכלי או מעמד כלכלי מסוג מסויים, וגם לא את העדפותיו, החלטותיו ובחירותיו של בעל רכוש. כזב נפוץ הוא זה המגדיר את הדוגלים בקפיטליזם (אלה שלהם קורא הסוציאליסט "קפיטליסטים") כעשירים. אך אין בהחזקה ברעיון הקפיטליזם פחות או יותר מהחזקה ברעיון החירות, ואין די בחופש כדי להחזיק בעושר – או להיות במצב של עוני.

בשל היותו של הקפיטליזם ביטוי של חירות, הקובע מה ייעשה בקנין האנושי במצב של קפיטליזם אינו אלא בעליו של הקנין בעצמו – והוא הרשאי להיטיב עם מי שבו יבחר או להעדיף את מי שבו יחפוץ; הקפיטליזם אומר מצב שבו הכוח היחידי שבוחר מה ייעשה בקנינו של אדם הוא היחיד עצמו. מבחינה זו אין הקפיטליזם – בניגוד לסוציאליזם - קובע מה המידה שבה יוענק קנינו של בעל הון לכאלה שאין בידם הון רב. לפיכך, העובדה שרבות זוקפים בני אדם את העושר, את אי האיכפתיות ואת האכזריות כלפי בני אדם שגורלם לא שפר עליהם לאותו צד של המתרס הכלכלי, שלו הם קוראים "קפיטליזם" איננה תואמת את עובדות המציאות.

נתונים נוספים