כוח הצדק

פרטים
עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
כניסות: 1093

כוח הצדק

על נפילי הרוח

היום הזה איננו ככל הימים וראוי לזכרו; כעבודתו של יוצר יחיד מהווה הפילוסופיה של אין ראנד את השיטה ההגותית-רעיונית המגובשת ביותר שנוצרה בהסטוריה האנושית בכלל ובעידן החדש בפרט. אין ראנד, הוגת-הדעות וסופרת, שיצרה פילוסופיה שלמה, הגיעה לשיא יצירתה בספרה "מרד הנפילים" אשר איחד בין הישגי רוח האדם לבין מצבו המוסרי של המין האנושי בעולם של היום. לפיכך יש ערך ייחודי ליום זה, ה15 לאפריל 2011, שכן בו עולה לראשונה על מסכיהם של 277 בתי קולנוע בארה"ב הסרט החדש המבוסס על ספרה זה.

שמו העברי "מרד הנפילים" מהווה תרגום לא ישיר לשמו באנגלית (ATLAS SHRUGGED). בכותרתו הוא מחליף את אטלס מן המיתולוגיה היוונית בנפילים המוזכרים בתנ"ך ובמובן זה, לפחות, מחליף את המסורת המיתית היוונית במסורת היהודית. במעשה זה, מבלי שיתכוון לכך, קשר מתרגם השם בין המסורת הפילוסופית לבין היהודית. וסביר שגם אלה שקבעו את תאריך הקרנת הבכורה של הסרט בארה"ב לא ידעו הרבה על מועדי ישראל ולא על קרבתו הגדולה של תאריך הקרנת הבכורה באמריקה לתחילתו של חג החירות היהודי, אך לקרבה זו, שנראה כאילו מבחינה עובדתית איננה יותר מאשר פרי של צירוף מקרים, יש קשר משמעותי בעיני מי שמבין עד כמה יציאתו לאור של סרט קולנוע המבוסס על יצירתה זו של ראנד בעת הזו מהווה צעד בעל חשיבות גדולה במסעו של רעיון החירות בעולמנו – ועד כמה מהווה החירות ערך בעל חשיבות במסורת היהודית, כאשר סיפור יציאת מצרים, שלו מוקדש חג החירות, הוא הביטוי הראשי שלו.

הדבר קשור באופן יסודי לכך ש"מרד הנפילים" הוא היצירה הספרותית הגדולה ביותר שנוצרה במאה ה20 המקדשת את חירות האדם ומהווה, מבחינה זו, את היהלום שבכתר המאבק האנושי העכשווי לחירות. מאבק זה, הנמשך ללא הפסקה לאורך כל ההסטוריה האנושית מאז ימי קדם ועד ימינו לא איבד כהוא זה מחשיבותו, שכן בתוצאותיו של מאבק זה תלוי עתידה של האנושות כולה.

בשל ההתפתחויות המדעיות הגדולות שהתרחשו בעולם בעידנים האחרונים נמצא מין האדם של היום בשלב המתקדם ביותר מבחינה רוחנית בהסטוריה, במיוחד בשל הקידמה שהושגה בתחומי ההעברה וההפצה של הידע בעולם. בהתאמה לכך נמצא היום מאבקו של האדם לחירות בישורת האחרונה, שכן לאחר אלפי שנים שבהן קבע הכוח הגס את מאזן הכוחות במלחמה העולמית, הגיעה השליטה לידיה של רוח האדם וההנהגה העתידית תיקבע לאחר נצחונו במלחמה רעיונית-רוחנית של הצד שייצג, יבטא, ויציע יותר מהאחרים - צדק.

זהו הרקע לצדק של אין ראנד, שאותו ביטאה בתמיכתה באמת, בשכל, ברוח האדם – ובחירותו. היות גישתה צודקת מעניק לפילוסופיה שלה את כוח הצדק, שהוא הכוח החזק ביותר הקיים במציאות. נגד הכוח הזה, שמנוצל על ידי יצרני האנושות, חשים חסרי אונים כל בעלי הכוח הגס לאורך ההסטוריה האנושית, כי הם אינם מסוגלים להתמודד נגדו. דבר זה נובע מהעקרון היסודי, הפשוט והחשוב כל כך שקובע כי גם הענקים הגדולים והחזקים ביותר נשברים, נופלים ונכנעים אל מול ההגיון שמבטא כל ילד שמאמין בכך שאחד ועוד אחד שווים שניים, כי הצדק הוא אחד שאין לו שני, נצחי ובלתי מנוצח – ולפיכך הוא מטיל אימה על כל המתנגדים לו. לכן מלחמת שונאי הצדק מתבטאת בנסיונות להעלימו, לטשטשו ולהסתירו.

על רקע זה ניתן להבין את המשמעות המיוחדת שיש לעובדה ש"מרד הנפילים", שנכתב בשנת 1957 והיה מיד לאחר צאתו לאור לרב-מכר, מצא רק השנה - יותר מ50 שנה לאחר מכן – את ביטויו באמנות הקולנוע. עובדה זו תמוהה במיוחד על רקע היותו של "כמעיין המתגבר", הרומן שכתבה אין ראנד לפני "מרד הנפילים", אחד מגדולי רבי המכר שבכל הזמנים, שהפך לסרט מצליח בכיכובם של גדולי שחקניה של הוליבוד בשנות ה40 ועל רקע העובדה שבשנת 1991, בסקר גדול שערכה ספריית הקונגרס האמריקנית, דורג "מרד הנפילים" כספר השני המשפיע ביותר בחיי האמריקאים כשלפניו ברשימה ניצב רק התנ"ך.

בתקופתנו, שבה מהווה אמנות הקולנוע את הדרך הטובה ביותר לעשיית רווחים מיצירה אמנותית, מה שגורם למפיקים להשקיע לעתים משאבי-עתק בהפקות שרווחיהן מפוקפקים, יש לתמוה על כך שהשקעה בהפקתה של יצירה כה נחשבת לא נתפסה כבטוחה כבר לפני זמן רב. ולא פחות מכך יש לתמוה על כך שגם לפי הסימנים הנראים היום אין התגובה המקדימה מצד התרבות ליציאתו של סרט זה לאקרנים עושה רושם של התלהבות מיוחדת, שלא לדבר על כך שנראה שעומדים לפני מפיקי הסרט קשיים לא מעטים להביאו למודעות הציבור הרחב. אך למעשה, ניתן להבין עובדות אלה על רקע ההתנגדות שלה זוכה הפילוסופיה של אין ראנד בתרבות העולמית. 

הצינה שבה נפגש "מרד הנפילים" מן הציבור היא, ללא ספק, ביטוי של ההתנגדות השוררת בתרבותנו לגישתה הרעיונית של אין ראנד, אשר אוהדי רעיונותיה של אין ראנד נתקלים בה במשך תקופה ארוכה. רק מעטים מבינים כי בשל צדקתה מהווה, מבחינה מציאותית, הפילוסופיה של אין ראנד את האיום הגדול ביותר על אויבי האדם – ואלה נלחמים בהשפעתה ככל יכולתם. בתחילת דרכה לא היתה ההתנגדות לפילוסופיה של אין ראנד, אשר החלה להיווצר על ידה במחצית המאה ה20, חזקה במיוחד, אך עם התקפתה המתגברת על ערכי היסוד של החברה הקיימת, ובראשם מוסר ההקרבה, האלטרואיזם והסוציאליזם, ובמיוחד  העלאתה על נס של האנוכיות האנושית כערך חיובי, התפתחה בתרבות עוינות פעילה כלפי רעיונותיה.

התנגדות זו לראנד התבטאה לרוב בהתייחסות מופגנת של זלזול ברמת רצינותה ובאיכויותיה, או בהוקעה שכוונה נגד אישיותה של ראנד עצמה. המשותף להתנגדות לרעיונות אין ראנד היה מה שחסרה: נימוקים משכנעים. כתוצאה מכך שלא העלתה נימוקי נגד רציניים ולא מצאה פגמים ברורים בפילוסופיה של אין ראנד לא הצליחה התנגדות זו מעולם בהפרכת גישתה. כשלון זה הוביל, כנראה, לנקיטת מתנגדיה של ראנד בטקטיקה הקלאסית של התעלמות, אשר הקפידה - בד בבד עם הצהרה על היותה טועה, לא מוסרית ובלתי מעשית - שלא להעניק לגישת ראנד תשומת לב משמעותית.

זוהי הסיבה הראשית לכך שהצבעתה של ראנד על תרומתם של גדולי הרוח של האנושות (שהם הנפילים שספרה מוקדש להם) להתקדמותה של האנושות ולהתפתחותה, לא רק שלא קיבלה מעולם מקום של כבוד בתנועות התרבותיות העולמיות, אלא שלרוב – אם בכלל – בני האדם מגלים אדישות כלפיהם או אף שופטים אותם לשלילה. קריאת התגר שהכריזה ראנד, בשם הצדק, להשבת כבודם של ענקי היצירה המחיים בעמלם את כל האנושות נותרה עד ימינו ללא מענה ראוי – ו"מרד הנפילים", על אף שנרכש על ידי יחידים רבים, נותר עד לאחרונה בספריות הפרטיות, כשהוא משמש כעד דומם לכך שבמציאות האנושית – כפי שנכתב בו - ממשיכים הטפילים והבוזזים של האנושות לחמוס את עמל היוצרים בכל מקום עלי אדמות.

ואכן, בעולם שבו אנו חיים שורר אותו חמס כבד שעליו מסופר לנו כבר בספר הספרים כמה שקדם וגרם למבול. הוא פוגע בכל חלקה טובה, גם במקומות שבהם מתיימרים לדבר בשם החירות וכבוד האדם. באמצעות מזימות פוליטיות מתוחכמות קיימים אף במדינות הקרויות חופשיות מנגנונים ערמומיים של שוד, פגיעה בזכויות האדם והפקעת קנין, המציגים את עצמם ככאלה הפועלים לרווחת האדם. בהתאמה לכך נמשך בעולם קיומה של מגמה רוחנית מסוג זה, אשר איננה מכירה בחשיבות תפקידה ומעמדה החיוני של היצירה היחידאית לאיכות קיומו של האדם. במצב זה מהווה אמירתה של אין ראנד נגד הפגיעה בחירות האדם בכלל והאדם היוצר בפרט את האיום הגדול ביותר על מעמדה של הכנופיה הבינלאומית של הגזל הממוסד.

אף כי היתה פטריוטית אמריקנית לא נמנעה ראנד מלבקר קשות את הגזל המובנה בארצה, ארה"ב, אלא ראתה בביקורת כזו סימן לנאמנות. זו הסיבה לכך שב"מרד הנפילים", המתרחש בעיקרו בארה"ב, חושפת אין ראנד את השחיתות המוסרית הרבה הקיימת במנגנוני השלטון שלה. בשל היותו של ספר זה מוקדש לתיאור התמוטטותה של הכלכלה בשל מגמותיו הלא מוסריות של השלטון, רואים היום רבים את עבודתה של ראנד, שתמכה באדיקות בקפיטליזם החופשי, כביקורת מקדימה על המתרחש בארה"ב של היום, הנתונה במשבר כלכלי חמור. אך בהקשר המלא של עבודת ראנד, בפרט אם מאחדים את מסרי "מרד הנפילים" עם אלה של "כמעיין המתגבר" שקדם לו, מקבלת גישתה של ראנד מרחב תפיסה היקפי הרבה יותר:

"כמעיין המתגבר" הוקדש על ידי ראנד לתיאור חייו של אדריכל גאוני, שבאמצעותו המחישה הן את הנעשה ברוחם של יחידי הסגולה של האנושות, שהם מנהיגיה, והן את העוול שקיים בדרך שבה מתייחסת אליהם האנושות. אלה הם היוצרים שכולנו שותים ממימיהם, פוסעים בנתיב המואר באור הלפידים שהציתו הם ומקבלים מהם השראה לחיים של יצירה. ב"מרד הנפילים" מציגה אין ראנד תרחיש דמיוני שבו מזהים יצרניה של האנושות כי העולם האנושי בוגד בהם, מנצל אותם ופוגע בהם מבלי להכיר בתרומתם. דבר זה מביא אותם להחלטה להפסיק לתרום לעולם את עמלם ולהכריז על שביתה – מה שמביא את העולם למשבר חמור, פשוט כי הטפילים הלא-יצרניים אינם מסוגלים להתקיים בלעדיהם.

זהו הקשר המשלים שבו, דרך התאחדותם של האדריכל היוצר והנפילים השובתים, הדגימה ראנד כי הנצחון במאבק המוסרי המתחולל בעולם אינו מבוסס על הרס ופגיעה בחיים אלא להיפך: על תביעה להכרה בערכי הבניה והחיים ועל סירוב לויתור עליהם. ההכרה בכוחו של היוצר – הצהירה ראנד – היא המפתח להצלת העולם, שכן מדובר בהכרה בכוח החזק ביותר הקיים בעולם, שהוא כוח הצדק ביישומיו על ידי היצירה האנושית, המבוססת על חירות.

לאור דברים אלה ניתן להבין כי יצירתה של אין ראנד הניחה את הדגש על מהותה היוצרת של רוח האדם הרבה לפני שמצאה לנכון לטפל בשאלת היחסים הנאותים של החברה כלפי היחיד היוצר הקיים בה. לפיכך יש להבין גם את "מרד הנפילים" קודם כל כיצירה המהווה שיר הלל ליכולת היצירה של האדם. יכולת זו, המבוטאת על ידה באמצעות הצגת נפילי הרוח האנושית, היא אחד מהזיהויים הגאוניים של ראנד את הטוב בעולם האנושי – ולא פחות מכך מצליחה ראנד להסביר גם את הרוע. בתיאורה את הרוע מעניקה היא לנו גם את המפתח לפתרון הבעיה שהוא מייצג בעולם.

הסיבה לכך ש"מרד הנפילים" מהווה איום גדול כל כך על הטפילים אויבי האדם היא שבו חשפה ראנד את עולמם הפנימי והראתה כי מבחינת הפושע אין אימה גדולה יותר מחשיפת פשעו לאור, שכן בכך מאויים לא רק מעמדו החומרי של זה שמתקיים על עמלם של אחרים, אלא גם מה ששומר על השקט הנפשי שלו. כפי שמלמדת אותנו ראנד בתורתה, הפושע של עולמנו הוא למעשה מטורף (על אף שהוא נראה כאדם בריא) המרמה קודם כל את עצמו. בשל אמונתו בשקר שמצהיר כי חייו, המבוססים על פגיעה בחלשים ממנו, מוצדקים, הפרכתה של אמונה זו היא הדבר שעלול, במידה הרבה ביותר, להפוך את קיומו הנוח עלי אדמות לכזה שאינו אלא גיהנום חי. דבר זה יהיה תוצאה מהסרת הלוט מעל הכזב שמבסס את טעם חייו.

מ"מרד הנפילים" למדנו במשך למעלה מחמישים שנה כי במקרה הגרוע והנפוץ בעולמנו מתבססים חייו של אויב האדם הממלא את מלוא ממסדי הדיכוי שבתבל על האמונה הטפלה שפעולותיו מועילות לבני האדם בעולם. בין אם מדובר בעריץ הרואה את עצמו כמנהיג המונים המוביל אותם לישועה נצחית ובין אם מדובר בעובד סוציאלי המאמין כי בניהול חייהם של בני אדם אחרים הוא משדרג את איכות חייהם, המשותף להם הם הכפייתיות הגסה של הדיכוי שבאמצעותו הם פועלים – ועצירת התפתחותם וחייהם של האזרחים הנתונים למרותם.

הקשר בין המוסר המציאותי, המבוסס על האנוכיות, ביחד עם הפוליטיקה המציאותית, שאיננה מתירה פגיעה בזכויות האדם, מסתכם בכך שאם יוסר כזב זה, המציג את איש הציבור, העריץ המטורף, הפושע לעיני עצמו ולעיני אחרים כאדם שיש לחייו טעם של תועלת, והוא יראה את מלוא הכיעור שקיים בפעולתו נגד האדם באשר הוא, הוא יראה כי האמת היא שלא רק שפגע באחרים אלא גם פעל נגד עצמו. במקרה כזה תישמט הקרקע מתחת לעולם השקר שלו והוא ייאלץ להתמודד עם אי מוסריותו, שביסודה העובדה שאיבד את עצמו לדעת מבחינה רוחנית בכך שהשליך את יהבו על מצב שבו הפסיד את חירותו והחמיץ את מימוש אושרו שלו.

בהסטוריה ההגותית של האנושות, המשתלבת עם סיפורם של גדולי הרוח שתרמו לגזע האנושי את מיטב הידע וקידמוהו להישגים גדולים, מהווה סיפורה של אין ראנד פרק נשגב. גם היא, שבעבודתה הביאה את בני האדם לראות את הטוב שבגדולה האנושית ושיכנעה את תלמידיה להילחם למען חירות האדם, הפכה למנוצלת על ידי חברה שרק לעתים רחוקות למדה לראות את גדולתה של תרומתה, להעריך אותה על כך ולהוקיר את פעלה. דבר זה היה קשור, ללא ספק, לכך שיצירתה עשויה להיות בעלת משקל גדול ביותר בתנועת האדם לחירותו.

במשך חמישים השנים שחלפו מאז הוציאה אין ראנד את ספריה לאור, ניצבת בין הממסד העריץ ומשרתיו לבין המראה הפילוסופיה של אין ראנד, ש"מרד הנפילים" מבטא בצורה המפורשת ביותר, וגורמת להם להכיר במלוא החריפות את פשעם. עשייתו והפקתו של הסרט המבוסס על ספר זה מהווה צעד נוסף ומשמעותי בחשיפתה של אמת זו לעולם. על רקע ההבנה של הגורמים המתנגדים לרעיונותיה של ראנד בכלל ולאלה שביטאה בספר זה במיוחד קשה להתנבא לגבי הקצב המדוייק שבו יהפכו זרעי החוויה שיפזר הסרט החדש בעולם למעשים שיתבטאו במציאות האנושית בעולם, אך אין ספק שהוא יחזק את התנועה לחירות ואת מעמדם של בני האדם היוצרים בעולם.

בכל מקרה אין ספק לגבי היותו של סרט זה בגדר זרז רעיוני שיכול להפעיל לחץ נוסף על מדכאי האדם ועל אויבי יוצריה של האנושות. את פעולת הזרימה והטפטוף השקטים שבהם התנהלה עד היום השפעת "מרד הנפילים" תחזק יציאתו של הסרט לאור תרתי משמע. דבר זה יאפשר במידה חזקה יותר מבעבר ליוצרי האנושות לזקוף את קומתם, במיוחד כשיבינו יוצרים אלה כי הם עצמם אינם חייבים להיות נפילים - די בכך שיזדהו עימם מבחינה מוסרית. מאידך, יכול כל מי שמזדהה עימם לקבל את מתנתה של אין ראנד לאנושות: את תחושת ההנאה וההשראה העצמיים שחש כל אדם יוצר כאשר מצדיעים לתרומתו. במובן זה מהווה "מרד הנפילים" גם הצדעה לכל יצרנות אנושית וגם ביטוי של הישג וגדולה רעיונית ששומה עלינו, בתוקף הכרת הטוב שלנו, להצדיע גם להם.

נתונים נוספים