רווח על אף הכל

רווח על אף הכל

רווחיות הרצון ברווח

ב"אטלס" של ראנד אנו קוראים על בני אדם טובים שמבצעים מעשים של הרס שבהם הם מאבדים משאבים רבים (כמו היצרנים שנוטשים את עסקיהם) וקשרים אישיים רבים שהם בעלי ערך עבורם (כמו קשר האהבה שמאבד ד'אנקוניה עם דאגני לטובת גאלט). אך מה שנראה לכאורה כמו הפסדים גדולים – ולפיכך איננו עולה בקנה אחד עם התפיסה שהאדם הטוב הוא אנוכי הפועל למען רווח – הוא למעשה חלק מתפיסת הקשר מלא אשר מעניק לו בסיכומו של דבר בכל זאת רווח.

רווח זה, שמקבל האדם בסיכומו של דבר, גדול הרבה יותר מכל מה שעלול יצרן כזה להפסיד בפעולת ההרס שלו ויתרה מזו: סוג של "הפסד" קיים למעשה בכל פעולה נושאת רווח ולרוב הוא קרוי "השקעה" שמשמעותו שכדי להשיג ערך מסויים שומה על כל אדם גם לתת משלו סוג של תשלום.

מדובר בעקרון בעל מעמד מטפיסי ביסודו, שמשמעותו נכונות לא רק לגבי המין האנושי אלא לגבי כל בעל חיים בעולם כי אף כדי לבצע פעולת חיים יסודית כמו אכילה יש להשקיע את הכוחות שנדרשים לצורך ביצועה. כך, כל הישג תובע מהחפץ לממשו את השקעת הכוח או המשאבים שנחוצים לכך.

עקרון זה, אשר בעולמו של האדם מתבטא בכל פעולה של יצירה יחידאית או קבוצתית, עלול להיראות – כמו פעולותיהם של גיבורי "אטלס" – כפעולה שיש בה רק השקעה ואבדן ואין בה כמעט (או בכלל לא) סיכוי לרווח, איננו כזה. הוא מופיע, למעשה, כמעט בכל פעולות האדם, כולל אלה המוצהרות כפעולות שאינן למטרות רווח (וקל וחומר בפעולות שמביאות הפסד אמיתי).

בהקשר זה יש מקום להזכיר את העובדה שההסטוריה האנושית זרועה בחלוצים, שהמאפיין את פעולתם הוא שהם משקיעים משאבים גדולים ביותר, שמייצגים לעתים חלקים גדולים מחייהם, שאותם הם אף מסכנים לעתים מזומנות, על יסוד ההנחה שבסיכומו של דבר יבוא רווח לפעולתם; חלוצים אלה הם כל הפועלים למען יצירה מועילה בתחומים רבים של עמל אנושי, על יסוד ההנחה שאם תצליח דרכם היא גם תזכה אותם ברווח – ולכך שייכים כל יצירת אמנות או מדע אשר יוצריהם אינם מובטחים ברווח שיקבלו עבור עמלם. ואן, לעתים מזומנות יסתבר ערכה של יצירה מסוג זה זמן רב אחרי שנגמרה עשייתה – ולעתים דורות רבים אחרי שיוצרה כבר עבר מן העולם.

ועם זאת, יש חשיבות רבה להבנת היות עקרון הרווח מעורב לא רק בכל פעולה אלא בכך שמבחינת האדם הפועל הוא מתקיים לא רק ברמת מימושו בשכר חברתי או כלכלי-חומרי אלא – ולא פחות בעל מעמד מציאותי מכך – ברמת השאיפה לרווח. העולם מלא בבני אדם אשר יוזמים, ממציאים ופועלים כדי להביא לכדי מימוש מבצעים אשר לפחות בשלב התכנון, ההכנה והצגה כלפי חוץ "גוזלים" זמן רב, כסף ומשאבים גדולים – הרבה לפני שהמעורבים בפעולות אלה מקבלים החזר כלשהו על עמלם או (במונחים כלכליים) יודעים אם צלחה עבודתם.

במובן זה מלא העולם האנושי בפעולות יצירה שבחלקן הגדול אין רווחיותן מובטחת. פעולות אלה אופייניות לכל פעולת הכנת מזון במטבח הביתי ולכל עבודתו של פועל במפעל שבו מכינים מוצרים שרווחיות השוק שלהם תלויה בהצלחתם של תהליכים רבים, הכוללים שיווק ומכירה ללקוחות, שכל אלה אינם מוגנים כלל מבחינת הצלחתם הכלכלית בשוק החופשי.

לכאורה, מעורבים כל בני האדם העוסקים בכך בהוצאת משאבים באופן בלתי אחראי, שכן אין הם יכולים להבטיח בדרך כלשהי את רווחיות פעולתם. אך זו טעות גדולה: שכן העובדה שאין הפועלים זוכים לראות את הרווח בצורה של תשלום חומרי-חברתי באופן שקרוב לזמן היצירה איננה אומרתל שהרווח איננו קיים. בהקשר זה יש להבין שהאמירה "רווח שקיים בסיכומו של דבר" אין משמעותה שמדובר ברווח שקיים "בסופו של דבר".

לרוב קיים הרווח שנמצא בפעולתו של האדם המשקיע את משאביו למענו לאורך כל פעולת הש'קעתו את משאביו; האדם היוצר מתחיל לאסוף את רווחיו כבר בפעולת ההגות שהוא משקיע כדי לתכנן את פעולת היצירה שלו באמצעות ההנאה והסיפוק שהוא משיג מעצם פעולת תכנון היצירה ומההנאה שיש לו מעצם פעולת היצירה עצמה.

הרבה לפני שיצירתו המוגמרת של היצרן עושה דרכה אל השוק החברתי ופונה אל בני אדם אחרים היא מביאה לו רווח בצורת הנאה ישירה של היוצר מעצם פעולתו. כשחושבים אנו על בני האדם היוצרים, החל מאלה העמלים בפעולות הפשוטות החוזרות על עצמן של עבודה יום-יומית וכלה בגדולי הגאונים המקוריים של היצירה האנושית, שומה עלינו לראותם כנתונים ברצף קיום של אושר מיוחד, שהוא אושרו של האדם היוצר.

ביסודו של דבר אושר זה הוא המהווה את איכות חייו של האדם הבריא. אדם כזה דואג לצרכיו הרוחניים באותה דבקות שהוא דואג לצרכיו החומריים, והצורך הרוחני היסודי הראשי שלו הוא ברווח. על רווח זה להיות קודם לכל מימוש של השקעת משאביו הטבעיים, שאותם ניתן להגדיר במעשיו היצירתיים, המתבצעים על ידו בכוחותיו היחידאיים.

לפיכך ניתן להבין את רווחיות פעולתם של גיבורי "אטלס" כשהיא מתחילה בחווייתם של אלה שפועלים למען הצדק בעולם. מבחינה זו הם ימלאו את תפקידם קודם כל בכך שיעניקו לעצמם את הסיפוק של מי שיוצר רעיונות שיביאו לשיפור מצבו של האדם. סוג רווח זה של הנאה וסיפוק קיים בכל צורה של פעולה למען הטוב. רווח זה מוענק על ידי המציאות לכל יחיד המסייע בפעולתו לטוב ולהיבטיו בעולם: האמת, הצדק והיופי.

כך, הגדולים שביוצרים, החל בחוקר מגלה האמיתות, המשך באיש המוסר העמל כדי לסייע לנצחון הצדק וכלה באמן היוצר דמויות מקוריות של יופי המתגשם אל מול האדם, חווים בדרך בלתי אמצעית את עובדת קיום רווח ההנאה של פעולותיהם ומקבלים מהם הנאה רבה זמן רב לפני שאלה מוערכות על ידי בני אדם אחרים או זוכות להכרתו של השוק האנושי באמצעות כוח הקניה שלו. וזהו גם מצבם הקיומי של ג'ון גאלט (או של אין ראנד) הרבה לפני שהם מגיעים אל שיאו של ההישג שבו חפצו הם חיים כבני אדם מאושרים – ולא פחות מזה עשירים ברווחים המזומנים לכל יוצר בעולם.

נתונים נוספים