מחירה של אמונה טפלה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 753
מחירה של אמונה טפלה
כשל האתאיזם הפונדמנטליסטי
הפילוסופיה של אין ראנד, שהיא אחד מהכלים היעילים ביותר של רוח האדם, איננה מסוגלת היום להציע כיוון דרך ברור בתהו ובהו הרעיוני המשתולל בעולם בשל סירוסה על ידי מאמינים דוגמטיים. אלה, בשל שטחיות מחשבתית ורגשנות הפכו אותה לכלי ניגוח פוליטי כשהשתמשו בה, בניגוד לרוחה, נגד הדת.
במיוחד בישראל, שבה נוכחת באופן מובהק הדת היהודית, שחולקת עם אין ראנד ערכים רבים, החמיץ הממסד האובייקטיביסטי הזדמנות יקרה ומיוחדת במינה לשיתוף פעולה מפרה בין הדת לפילוסופיה, שהיה יכול היה לקדם את מעמד שתיהן בציבור. התועלת שהיתה עשויה לצמוח מכך לעולם שקולה באופן שקשה לשער את מידתו להפסד העצום שנוחלת האנושות כולה בשל היעדר הדבר.
במשך תקופה של שנים, הרצופה בכשלי התמודדות ברורים עם כל אתגר שחייב עימות ראוי אך לא זכה לכזה, הפכו בני הכת של תלמידי אין ראנד (ה"ראנדרואידים") אותה ואת תורתה למושא של אלילות דוגמטית. אלילות זו גויסה למלחמה נגד כל הדתות הן בארה"ב והן בישראל, כשבכל אחד ממקומות אלה השתמשו ה"אתאיסטים" המקומיים בעובדה שאין ראנד היתה אתאיסטית כדי להצדיק התנגדות פוליטית נגד כל סימן של דתיות, כולל כזו הראויה להתייחסות רצינית מצד השכל.
פסוודו-ראנדיאנים אלה, שסברו שהם מיישמים נכוחה את האתאיזם האובייקטיביסטי לשדה הפוליטי, עסקו בהוקעה גורפת באופיה של כל נטיה פרו-דתית, יהיו יסודותיה אשר יהיו, וכך פגעו הן בתמימי דרך שביקשו להבין את הסוגיה והן במאמינים דתיים. בשל העובדה שיש הבדל עצום בין הדתות, היתה גישה זו בגדר של פגיעה בערכים דתיים חיוביים, כמו חירות פוליטית, תוך הימנעות מבדיקתם.
למעשה, דווקא על רקע התייחסותה האובייקטיבית של ראנד לערכים ולמושגים החיוביים הקיימים בדתות, היה על תלמידי אין ראנד (אם היו ראוים לתואר זה) לברר באופן רציני ומעמיק מהם היסודות השונים של תפיסות המציאות המבדילים בין השיטות הדתיות ולברר באיזו מידה יש התאמה בין המושגים הדתיים למושגי המציאות האמיתיים ולפיכך לכאלה שעולים בקנה אחד עם גישת ראנד. מבחינה עקרונית, לא שונה הדבר מהמלצתה של ראנד לבדוק את ערכיהן של תנועות פוליטיות כדי לברר מי מהן קרובה יותר לערכי האמת והצדק, במטרה להתייחס ברצינות לאפשרות ניצול הכוחות הפוליטיים הקיימים לקידום עניני הצדק במרחב החברתי הנתון. אך בניגוד לכך, כשמדובר בדתות, בחרו ה"אתאיסטים" הדוגמטיים, על יסוד תפיסה לא-רציונלית ורגשנית-גורפת, למחוק מראש על ידי סירוב להכרה באפשרות כלשהי של קיום ערך חיובי בעולם הדתי – בניגוד לגישתה של אין ראנד.
במיוחד בזמננו, שבו תלוי המצב הפוליטי העולמי בעימות הבין-דתי – פגעה גישה דוגמטית זו ביכולתם של תלמידי אין ראנד לבדוק בצורה ענינית את מהותן של הדתות ולגבש מדיניות התייחסות נכונה אליהן בהתאם לערכים הכלולים בהן, מתוך הבחנה בהבדלים הגדולים שביניהן. משמעותה של פגיעה זו היא סירוס היכולת של הפילוסופיה של אין ראנד לתפוס את המקום הראוי לה בעולם של היום, כשיטה המסוגלת לבקר באופן יעיל את העימות הבין-דתי ולהצביע על טיב הצדדים הקיימים בו לצורך פעולה. בהקשר הקיים מוטלת במרחב הפילוסופי עבודתה של אין ראנד כאבן שאין לה הופכין מבחינה מעשית ואין בכוחה להיות גורם בעל השפעה אמיתית, כפי שראוי היה שתהיה.