דוד, יהדות ומציאותיות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 790
דוד, יהדות ומציאותיות
מנקודת מבט של הפילוסופיה המציאותית, היהדות אומרת שאם ב"כמעיין המתגבר" רוארק לא מפוצץ את הבית שגנבו ממנו, אלוהים ידאג לכך, כי בגלל שתהליכי המציאות מבטאים צדק – ואין, למעשה, הבדל עקרוני בינם לבין פעולות האל – ייעשה צדק גם אם האדם נמנע מסיבה כלשהי מלבצע אותו.
אך גם אם רוארק הוא כמו דוד, הקוטל את גליית החזק ממנו, הוא מבטא את האל בפעולתו זו. לא מכל אדם נדרש להיות רוארק - ומעטים בכלל הם היכולים - אך כל אחד יכול - וגם חייב, מוסרית - לעמוד לצידו של רוארק. דבר זה משמעו הערכת עבודתו כיצרן ביחד עם הסכמה לזכותו להשמידה אם אין היא זוכה בתשלום הראוי - וזו גם דרישת האל.
בסיפור על דוד וגלית יש להבין את פשר העובדה המסתתרת מאחורי חוסנו הגופני של גליית, שבא לחרף ולגדף את אלוהי ישראל. על רקע היותו של דוד נער חלש יותר מגליית, שבידו רק אבני קלע, הצגתו של גליית כגדול מבחינה פיזית, ביחד עם היותו מצוייד בשריון, מציגה את אי הזדקקותו של הצדק לחוזק חומרי כדי לנצח במציאות – ואת היותו של הרוע מבוסס על חומריות.
אך מאידך אין דוד, המאמין באל, מתמודד עם גליית באמצעות פעולה מיסטית או על-טבעית כלשהי אלא מציאותית והגיונית לגמרי. היהדות מציגה את הצדק ככזה שבא לידי ביטוי במציאות; ויש, על כן, מן המשותף בין פעולתו של רוארק במקרה של פרוייקט קורטלנד לבין מעשה דוד אל מול גליית; בשני המקרים יש ביטוי סמלי של הערכים המופשטים המעורבים תוך התחשבות בצורת הפעולה האסתטית על האדם - והתגברותו של האדם על מי שקורא תגר על ערכיו באופן אלים.
המפתח האסתטי מעניק לנו את ההבנה שזו גם, למעשה, הדרך שבה פועל התנ"ך. כי התשובה לשאלה "מה מטרתה של פעולה כזו?" היא שבהצגה זו של הדברים – הן על ידי הסיפור התנ"כי והן ב"כמעיין המתגבר" – יש משום העברתם של הערכים באמצעות הסיפור המציאותי הפונה אל הרגש האנושי - ובשני המקרים משיב האדם לעצמו באופן הגיוני את מה שמאויים להיגזל ממנו בפעולה לא צודקת.