כשל ההתמודדות

כשל ההתמודדות

אחרי למעלה מעשר שנים של שתיקה וניתוק מצד מוסד אין ראנד אני מוצא לנכון לכתוב על מה שנראה לי ככשל התמודדותו של המוסד עם ערכים שייצגתי. בשל העובדה שזכיתי להתייחסות בלתי ענינית וממוקדת יכול אני לבצע רק הערכות מעורפלות לגבי הסיבות לניתוק זה שהופעל נגדי על ידי מייקל ברלינר וירון ברוק, אך יש לי יסוד להניח שלפחות מבחינה רשמית מבוסס הדבר על רעיונות שהצגתי בפניהם בנושא הדת. אם כך הוא הדבר, הרי שהעימות שיצר את הנתק ביני לבין מוסד הפילוסופיה של אין ראנד בארה"ב מבטא כשל התמודדותו של ארגון זה עם בעיה לגיטימית, שכן מדובר בנושא שעלה בהקשר של התעניינות פילוסופית של תלמידי אובייקטיביזם, אשר ראו צורך לפתור בעיות מסוימות.

כאמור לעיל, נקט הממסד בפעולת ניתוק נגדי במקום להתמודד ענינית עם סוגיות אלה. כשל ההתמודדות של מוסד אין ראנד עם הנושא היה, למעשה, פשע של הפרת חוזה התחייבות מצידו של מוסד העוסק בקידומה של פילוסופיה. מוסד כזה צריך להתמודד עם בעיות רעיוניות שעולות בהקשר כזה בצורה פילוסופית ולא בדרכים של ניתוק והחרמה, שלא לדבר על כאלה שנעשים ללא הסבר או נימוק וללא הודעה ראויה. במקרה המסוים הזה, אין זה מכובד – או מעשי – להציג את הפילוסופיה של אין ראנד לציבור כשיטה שאינה יכולה להתמודד עם בעיות רעיוניות בצורה רעיונית ומחשבתית.

הבעיות שהעליתי – ובראשן אלה הנובעות מהמפגש בין הפילוסופיה של אין ראנד עם היהדות – לא צמחו באופן מפתיע ביום בהיר אחד וזו רק אחת הסיבות שבגללן אין להצדיק את התנהגות נציגי המוסד כאילו כך קרה. כבר במכתב שהועבר למוסד אין ראנד בשנות השמונים לגבי פעילות הפילוסופיה של אין ראנד בישראל דווח על זיהוי העובדה שיש ערכים מקבילים בין המסורת היהודית לפילוסופיה של אין ראנד. זיהוי זה הוא שהוביל לתהליך לימודי שבמסגרתו נחשפו רבים מתלמידי הפילוסופיה של אין ראנד בישראל לרעיונות הדת היהודית, מה שהחל תהליך ארוך של חקירה ולימוד, שהוא אשר העלה שאלות לגבי עמדת הפילוסופיה של אין ראנד לגבי סוגיות מסוימות.

הבעיות שהועלו על ידי היו מטפיסיות רק בחלקן וחלק אחר שלהן היה פוליטי, שכן הוא נגע לשאלת המדיניות הראויה שבה יש להציג את היהדות לתלמידי אין ראנד בישראל, שכן ההקשר התרבותי הדתי היהודי שונה לגמרי מזה שבו פעלה אין ראנד. כמנהל הפעילות של הפילוסופיה של אין ראנד בישראל באותה תקופה היה לי חשוב לפעול בתיאום עם הממסד האמריקני, שלפחות אז ראיתיו כגוף שמייצג את הפילוסופיה של אין ראנד בצורה הנכונה ביותר. בהתאם לכך הצגתי את הנושא גם למנהלו, מייקל ברלינר, הן בפגישה שערכתי עימו במוסד אין ראנד בארה"ב והן כאשר ביקר אותי בעת מאסרי על ידי מדינת ישראל בעקבות המרד הרעיוני שהכרזתי נגדה.

כאשר הוצגו לפני נציגי הממסד האובייקטיביסטי חלק מהבעיות שעלו בהקשר זה היה, לפי הבנתי, ראוי שהיחס שיתקבל כלפיהן ממוסד המחזיק בפילוסופיה תבונית, הדוגלת בשכל ואשר העימות המחשבתי הוא דרכו המוצהרת לטיפול בבעיות רעיוניות, יהיה אף הוא של דיון פתוח ומושכל בסוגיות שעלו. דיון כזה היה אמור, לדעתי, ללבן את הנושאים החשובים תוך כדי הסקת מסקנות מעשיות לגבי הדברים. דבר זה לא התרחש. עם הדמות הנחשבת לנמצאת בדרגה הפילוסופית הגבוהה ביותר בממסד האובייקטיביסטי, ד"'ר ליאונרד פיקוף, נמנע ממני להיפגש בביקורי בארה"ב – ותקשורת לצורך ליבון הסוגיות שעלו, במיוחד לגבי הדרך שבה צריך תלמיד הפילוסופיה של אין ראנד להתייחס לנושאים יהודיים מסוימים, לא נתאפשרה. ענין אחרון זה נמנע על ידי אי העברתו של מכתבי אליו.

מאוחר יותר עלו נסיונות דומים בתוהו, כאשר ניסיתי להעביר בקשת התייחסות לנושאים אלה לצורך בירור קודם כל דרך ירון ברוק ומייקל ברלינר ומאוחר יותר דרך בועז ארדר, כדי להשיג התייחסות ענינית ורצינית לדברים. מה שנתקלתי בו היה, במקרה של ברלינר וברוק, ניתוק מגע – ובמקרה של ארדר הוקעה על מה שהוצג כנסיון שלי לקרב תלמידי אין ראנד לדת וכפעולות לא מוסריות ברמה אישית (*).

בכל אלה מה שנמנע הוא התמודדות ישירה וענינית עם הסוגיות החשובות שהועלו. התוצאה המעשית הישירה של דרך התעמתות זו היא שאין, למעשה, לאלה הנתקלים היום בסוגיות בעייתיות אלה תשובה להן מצד המוסד אשר אמור לייצג את השולטים בפילוסופיה זו בצורה הטובה ביותר.

בין הנושאים שהועלו על ידי היה קיומו או אי קיומו של אלוהים, סוגיה פילוסופית אשר לא זכתה להתעמתות פילוסופית ראויה מצד מוסד אין ראנד, אך זו לחלוטין אינה הסוגיה הראשית או העיקרית שלגביה נדרשה התייחסות ענינית מצד הממסד האובייקטיביסטי. בשל פעולות כוללניות רבות אחרות שניהלתי בזמן ההוא, שחלקן נוגע ישירות לפילוסופיה של אין ראנד וחלקן ליישומים פוליטיים של ערכים שבהם החזקתי, יצר היחס הממסדי נגדי הרס משמעותי של חלק גדול מהשקעותי בתחומים אלה. בכך הדגים המוסד את הכשל ההבנתי שלו לגבי המציאות המעשית של פעולותי והשלכותיהן.

הדבר נוגע גם לפעולת המרד הרעיוני שבה נקטתי נגד מדינת ישראל, שבה התמודדתי עקרונית נגד הממסד, בעיקר באמצעות הפילוסופיה של אין ראנד, שאותה הצגתי בבית המשפט. בענין זה, שזכה להתייחסות משפטית ענינית מצד נציגי המדינה, קיבלתי עדיין תמיכה וגיבוי מצד מייקל ברלינר, אשר ניהל אז את מכון אין ראנד. אך הנושא, אשר עשוי היה להתפתח לכלל דיון עקרוני נבלם בשלב זה בשל חוסר משאבים. בהקשר זה נכשל הממסד האובייקטיביסטי מלראות את הפוטנציאל שקיים במשפט עקרוני זה לטובת הפצת מודעות לפילוסופיה של אין ראנד לא רק בישראל אלא בכלל.

מאוחר יותר פעלתי באופן רעיוני-פוליטי במסגרות שונות, שאותן ראיתי כשדות ראויים ליישום רעיונותיה של ראנד, המשותף לכל אלה הוא המאבק למען זכויות האדם, שאותו ראיתי, ביחד עם מבצע המרד הרעיוני שלעיל, כמשתלב באופן מלא עם הגישה הפוליטית של אין ראנד. הפעולות כללו הפגנות שנערכו על ידינו, תלמידי הפילוסופיה של אין ראנד בישראל, במחאה על פעולות אנטי אנושיות, למול שגרירויות סין ובריטניה ומוסדות שמייצגים את הממשל הריכוזי. בהמשך השתתפנו בפעילויות אנטי שמאלניות בישראל שכללו נסיונות להתמודד עם הנזקים שנגרמו, למשל, לאנשי צד"ל כתוצאה מנסיגת צה"ל מלבנון ובפעולות מחאה נגד הסכמי אוסלו.

תוך כדי הדברים הוחרף המצב הפוליטי על ידי פתיחת מלחמה נגד ישראל מצד הפלסטינים, מה שהצריך עוד ועוד משאבים לטיפול בשדה התעמולה. במסגרת העימות הבטחוני הזה חברנו גם למחאתם של כוחות אשר התנגדו למדיניות הבטחון של מדינת ישראל, שחלק מהם היו דתיים.

(*) על אלה האחרונות נודע לי בעקיפין, כי הם לא הוצגו לפני באופן ישיר.

היחס בין רצף האירועים למשאבינו המצומצמים הסיט את יכולת מיקוד משאבינו וכך קרה שרק מאוחר יותר נודע לי שכבר תוך כדי יוזמה וביצוע פעולות אלה היה מי שהציגני לממסד האובייקטיביסטי כבעל נטיות לאומניות ודתיות, מה שהביא להחלשת המעמד של קבוצת תלמידי הפילוסופיה של אין ראנד בישראל.

מכתב שכתבתי למייקל ברלינר ובו ביקשתי עריכת חקירה לגבי הנושא והזהרתי מפני השלכותיו של ניתוק מהסוג שנוצר לא נענה על ידו עד היום. חוסר המענה מצד ברלינר הוא מאפיין של כשל התמודדות הכללי שלו ושל המוסד שאותו ניהל לגבי השלכותיו המעשיות של הנתק שיצר עם מקדמי הפילוסופיה של אין ראנד בישראל. בשל כשל זה יש היום בין המחזיקים הישראליים בפילוסופיה זו לבין מוסד אין ראנד משבר אמון מוחלט, שכן זה הוכיח בפרשה זו את אי כשירותו.

אוהד קמין

נתונים נוספים