הצהרה 2011

 

הצהרה

בנושא היחס בין הפילוסופיה של אין ראנד ליהדות

היום, אחרי למעלה מעשור שבו החלו חלק מתלמידי אין ראנד שהיו שותפים לקבוצת "הפילוסופיה של אין ראנד בישראל" לחקור את היהדות ולהתקרב אליה, יכול אני להצהיר – על סמך הידע שנוגע לנושא שנמצא היום בידי – את הדברים הבאים:

1. עד כמה שהעליתי במחקרי לגבי הקשר האפשרי בין הפילוסופיה של אין ראנד, המציאותיות (=אובייקטיביזם), לבין היהדות, לא נתגלתה על ידי שום סתירה מהותית ביניהן. בהקשר זה עלי להוסיף ולציין כי אין אני רואה את עצמי כמומחה בכל היבטי היהדות עד כדי כך שאני יכול להבטיח כי הדבר נסב גם על מה שאינו בתחום ידיעתי. אך מאידך, יש לדעתי לדבר משמעות של אישור קיומה של התאמה ערכית יסודית בין השתיים. דבר זה נראה לי ברור במיוחד אחרי שנים רבות שבהן חקרתי את מה שנראה כמקבילות מובהקות בין המגמות ודאגתי להציגן לשיפוט לפני רבים ממכרי, שבחלקם הגדול מכירים את הפילוסופיה של אין ראנד, כדי לקבל את התייחסותם. בכל ההקשר של פעולותי לר פגשתי בערעור כלשהו של מסקנתי.

2. לאורך השנים שעברו מתחילת התהליך שבו התקרבו חלק ממכרי אלה לדת והתחילו בשמירת ציווייה, עסקתי בתצפית בדרך חייהם, תוך כדי שמירת קשר טוב עימם (בניגוד ליחסים ביני ובין מתנגדי הדת, אשר פסלוה על הסף – ללא כל נסיון ללמוד את הדברים ולהתעמת עימם – את כל הנסיון להבין את היהדות מקרוב). מסקנותי מתצפית זו העלו שחייהם של המתקרבים לדת לא נפגעו בדרך כלשהי מהתקרבות זו, שאיכות חייהם המוסרית-ערכית נשמרה ברמה גבוהה, ושבתחומי חיים מסויימים, כמו יחסים משפחתיים, חינוך ילדים והבנת המצב הפוליטי, שמרו המתקרבים לדת על רמה טובה ואף התפתחו.

3. על רקע פעולות ההתנגדות של תלמידי אין ראנד אשר יצאו נגד חבריהם כאילו אין הם פועלים בצורה מוסרית, נתגלתה דווקא במעשיהם שלהם מידה רבה של אי מוסריות ובהתאם לכך גם יישום מוטעה של עקרונות הפילוסופיה של אין ראנד. דבר זה התבטא במיוחד בהתנגדותו של הממסד האחראי על מורשת הפילוסופיה של ראנד למימוש האינדבידואלי של זכויות האדם היסודיות בתחום המחקר והבחירה החופשיים. ביחסו זה פגע הממסד בזכותם למימוש עצמי של אלה מבין תלמידי אין ראנד שמצאו לנכון לבדוק מקרוב את נושא היהדות. דבר זה, ביחד עם אי קיומו של עימות רציני עם הנושא, מנוגדים עקרונית לגישת אין ראנד.

4. אם – כפי שנראה לי לפי הערכותי – יש בהתקרבות לדת משום שדרוג של יכולות מסויימות, הרי שלפי כל גישה מעשית, יש לבדוק את הדבר מטעמים של שאיפה אנוכית ויחידאית לשדרוג איכות החיים. בהקשר זה, ההימנעות מבדיקה כזו על יסוד דוגמטי ולא תבוני כמוה כפעולה על יסוד אמונות טפלות, האופיינית למגמה מיסטית. בהתחשב בהתנגדותה היסודית של אין ראנד למיסטיציזם כאל אויב האדם יש בעמדה זו – ביחד עם אי חקירת אפשרויות הקשר בין הפילוסופיה של אין ראנד לבין היהדות – בגידה ברורה ברוחה. וכמעט למותר לציין, בהקשר זה, כי בהתעלמות זו יש משום התעלמות מהעימות מקיף העולם בין היהדות לנצרות ולאיסלם אשר קובע במידה רבה את מהלכו של העימות הפוליטי בעולמנו.

5. כתלמיד הפילוסופיה של אין ראנד, הרי שמנקודת מבט מציאותית (זו של הפילוסופיה של אין ראנד, שאני עדיין רואה כטובה מבין השיטות הפילוסופיות הקיימות) פשעו מתנגדי המתקרבים לדת לא רק בפגיעתם הלא מוסרית בחבריהם אלה, אשר לא פעלו באופן שיש בו כדי להעיד על חוסר מוסריות כלשהי, אלא קודם לכל - ולמעשה בעיקר - בעצמם. לפי גישת אין ראנד מראה ההגיון של פעולתם איך, בשל חששות דוגמטיים המבוססים על טעויות הבנה שלהם ועל אי מוסריות פעולותיהם, הכשילו את עצמם בכך שהחלישו את יכולת מימוש הפוטנציאל שלהם עצמם באמצעות הבנת היהדות.

6. סעיף אחרון זה נובע ישירות מהמחשבה המוטעית שכל בדיקה של הדת היהודית מחייבת הגעה למצב של שמירת מצוות - וזוהי, כשלעצמה, דוגמה למכשלת המגמה הדוגמטית שבה אוחזים הטועים הללו עד היום. גישה זו היא אחת מהמגבלות שהניחו תלמידי אין ראנד טועים אלה, בהתיימרותם להגן על מורשת אין ראנד, על המשך התפתחותה הרעיונית והתקדמותה הפוליטית של הפילוסופיה של אין ראנד עד היום.

אוהד קמין 8.2011

נתונים נוספים