בין נאמנויות

 

בין נאמנויות

 

הצורך שיש לבני אדם לתפוש צדדים בזמן עימות – אשר לעתים מזומנות נכפה עליהם שלא מיוזמתם על ידי גורמים שלא בשליטתם – היא ביטוי של עובדת היותם לא מנותקים מן המציאות, המעמידה אותם בפני הצורך לבחור בצד זה או אחר. מאחר והידע העומד לרשותם של רוב בני האדם אינו די והברירה היסודית שלהם, במיוחד במקרים של עימותים פוליטיים בין נאמנות לבגידה, היא כזאת שבין חיים למוות - הם בוחרים בחיים.

 

הידע הוא המפתח לבחירה נכונה וכיום מעניקה לנו הפילוסופיה המציאותית (אובייקטיביסטית) את הידע הזה; זהו כלי אינטלקטואלי שבאמצעותו יכולים אנו, גם כאשר אנו מקבלים עיסקאות חבילה (כמו חיים בציוויליזציה המערבית המורכבת כל כך, שבה עלינו לבחור בין תמיכה בארה"ב לבין בריה"מ וסיןפוליטית), יודעים אנו לזהות את המרכיבים החיוביים ולהיזהר מהשליליים על אף מורכבותו של המצב.

 

לאזרחי ישראל במיוחד שמורה חווית הנאמנות למדינה אשר מייצגת מחד את הצדק בכך שאויביה מהווים, בבירור, כוח שלילי מבחינה מוסרית – אך גם, מאידך, את אי הצדק שבהתנהלותה הלא מוסרית נגד אזרחיה שלה, שאותם היא מפקירה לסכנה ולעוני לא פעם. בתוך כל זה מוצא עצמו האזרח נאלץ לבחור לא רק בין נאמנות לבגידה ובין טוב ורע אלא בין נאמנות לטוב או נאמנות לפחות טוב...

 

 

נתונים נוספים