הסטוריה והחמצה

 

הסטוריה והחמצה

מבחינת הפילוסופיה של אין ראנד, התרחש בשנות ה90 הישג בעל משמעות הסטורית יחידה במינה, שהיה עשוי לקדם את מעמדה של הפילוסופיה של אין ראנד בעולם, אך את ההישג האפשרי הכשילה מדיניותו הכושלת של הממסד האובייקטיביסטי בארה"ב. היה זה בעיקר מוסד אין ראנד שבגד במשימתו לפעול לקידומה של הפילוסופיה של ראנד, במיוחד כאשר החמיץ את ההזדמנות ההסטורית לכך שנוצרה בישראל.

ההישג ההסטורי היה העימות שנוצר בין התביעה המשפטית של מדינת ישראל לבין רעיונותיה של אין ראנד במסגרת המשפט שנערך נגדי אחרי שהכרזתי מרד נגד המדינה. הדבר התרחש כאשר הועמדתי למשפט בעקבות סירובי לשתף פעולה עם מדינת ישראל, לאחר שהכרזתי על מרד רעיוני נגדה בשנת 1992. אני טענתי שמדינת ישראל הריכוזית-סוציאליסטית איננה מוסרית, בשל גזילת משאבי אזרחיה ופגיעה בזכויות האדם שלהם. במשפט שבו נתבעתי בשל עמדתי והכרזתי אלה על ידי המדינה הצגתי להגנת עמדתי, בעיקר, טיעונים מן הפילוסופיה של אין ראנד ואת אחת היצירות הגדולות והחשובות שעוסקות בנושא הפגיעה הלא-מוסרית של המדינה באזרחיה, את ספרה של אין ראנד, "מרד הנפילים", הנחתי ביחד עם כתבים נוספים שלה, על שולחנה של השופטת ברכה אופיר.

בכך נוצר מצב שבו, בפעם הראשונה בהסטוריה, נאלצה מדינה בכלל והתביעה מדינת ישראל בפרט להתמודד באופן עקרוני עם טיעוניו הפילוסופיים של הליברליזם הקלאסי, שהוצגו על ידי כאשר הם נתמכים בעיקר בנימוקי משנתה ההגותית של אין ראנד. כך, במה שהיה כנראה הפעם הראשונה בהסטוריה שבה מצאה את עצמה תביעה מדינית צריכה להתמודד רעיונית-חזיתית עם פילוסופיה זו – ואולי עם פילוסופיה בכלל - הגישה נגדי התביעה של מדינת ישראל מסמך סיכומים שבו כללה התנגדות רעיונית עקרונית לרעיונות אין ראנד וחשפה בכך את מה שכנראה היה, נכון לאותו זמן ומקום, היכולת השכלתנית החזקה ביותר שהצליחה המדינה לגייס לתכלית זו.

אין אני מכיר מצב דומה לזה, שבו יש ניתנה לאזרחי מדינה הזדמנות לבחון מבחינה פילוסופית ובזמן אמיתי את סוגיות היסוד הרעיוניות של משטר הדיכוי שבו הוא נמצא וגם את הדרך בה מציג משטר זה את הגנתו הרעיונית מפני האשמתו בפגיעה באזרחיו. גם היום, שנים לא מעטות לאחר מכן, נזכר אני בגאווה באולם בית המשפט שבו נערך העימות הרעיוני-פילוסופי הנדיר הזה, כאשר הוא מלא בתלמידי הפילוסופיה של אין ראנד, הרושמים בקדחתנות בפנקסיהם את מהלך המשפט.

מתוך מודעות לחשיבותו ההסטורית של האירוע ולהזדמנות שהוא מאפשר, להעלות את העימות העקרוני הזה אל פני השטח של המודעות הציבורית נושא כה חשוב, יידעתי עוד לפני קיום המשפט את ירון ברוק (היום נשיאו ומנהלו בפועל של מוסד אין ראנד) בענין וביקשתיו להפיץ כמידת יכולתו את הנושא בין תלמידי אין ראנד בארה"ב בכלל ובממסד האובייקטיביסטי בפרט. פעולה הולמת בהקשר זה היתה חדירתו של מוסד אין ראנד לעובי הקורה באמצעות גיוס אנשי מק'צוע בתחום הפילוסופיה של אין ראנד כדי לסייע בהגנתי המשפטית, במיוחד כשזו נעשתה באופן מוצהר על יסוד הפילוסופיה של אין ראנד.

אך הממסד האובייקטיביסטי לא נענה לאתגר ובכך הוחמצה ההזדמנות ההסטורית.

נתונים נוספים