שיפוט צודק

שיפוט צודק

גזענות, כפי שהצביעה על כך אין ראנד, היא ביטוי של קולקטיביזם, באשר היא קובעת על פי מאפיינים גופניים כמו צבע העור את מהות בני האדם השייכים לקבוצה שלמה. כך, הגישה הקולקטיביסטית ממיינת באופן מוטעה ועל יסוד דוגמטי לטוב ולרע לא רק אנשים יחידים המורכבים מהיבטים רבים אלא גם עמים שלמים לפי מאפיינים קבוצתיים, שאפילו במקרה הטוב נוגעים רק למה שאינו נבחר ולכן אינו פתוח כלל לשיפוט.

עלינו לדעת לטפל במורכבויות, כמו ביחידים, על פי הצדק - והצדק יקוב את ההר, בין היתר כי הוא אינו כהר: הוא כסיכה – דקה וארוכה. דקותו איננה כזו רק בשל היחידאיות אלא בשל נימיה הדקים של נפש היחיד והיחסים הפנימיים בין היבטיה של האישיות היחידאית. כאמור לעיל, שיפוט ראוי לשמו אינו מתערב במה שאין לאדם בחירה לגביו, כמו צבע עורו או מינו, אלא במה שבחר, כלומר במה שהיה יכול לבחור אחרת, לטוב או לרע - ורק מתוקף זה ניתן לשפטו כטוב או רע.

לעתים, כדי לקבוע מה שייך לאדם אחד בזכות, יש לנדוד אל אירועים שהתרחשו בדורות הקודמים לו, כי אחר הצדק יש לרדוף, אם צריך, חיים שלמים. ואף יותר מכך – במשך דורות - וזהו דבר שארץ צודקת צריכה לדגול בו. כך על הצדק לפעול, מתוך שילוב של התייחסות ליחיד והתייחסות לעקרונות הנצח. רק דרך התחשבות ולקיחה בחשבון של הפרטים הקטנים של חיי היחיד מחד ושל העקרונות הנצחיים של הצדק ניתן לבצע שיפוט צודק ולהגיע לצדק אמיתי.

נתונים נוספים