תביעה ובקשה לזכות

תביעה ובקשה לזכות

במאבק צודק, הפסיכולוגיה של בקשה צריכה להיות מוחלפת בפסיכולוגיה של תביעה – ובראש כל מערך פסיכולוגי כזה צריך לעמוד רעיון, שתפקידו לבסס עובדתית את הזכות שעליה היא מתבססת.

בהקשר שבו אתה מחזיק בעמדה צודקת, במיוחד כזו שמאשרת את זכותך לגבי ערך, אל לך לנקוט בבקשה כי פסיכולוגיה של בקשה משדרת שאינך צודק ולא בעל זכות. אם אתה צודק, אתה תובע את זכויותיך ולא מבקש משהו נוסף על מה ששייך לך, שכן בקשה היא הצהרה על שאיפה למשהו שאינו שייך לך בזכות, דבר שהוא לפנים משורת הדין.

כמו במקרה של משפט שלמה, תביעה שלך על ילד איננה אומרת בהכרח שהוא שייך לך. לעתים היא אומרת שאתה, אולי, תטפל בו טוב יותר מהאחר שהוא ההורה האמתי שלו (שאולי ויתר עליו). אך תמיד היא אומרת שאם בין שני מתמודדים על זכות בעלות על ילד קיים צד שהוא גם מולידו וגם יודע טוב יותר מהאחר לטפל בו – אז לו הזכות המלאה על הילד ולכן הוא זה שזכאי לו.

וכדאי להדגיש, בהקשר זה, שבקשה איננה שלילית ביסודה אלא אם כן היא מוצגת כתביעה ומחוזקת באלימות הפוגעת בזכויותיו של מי שמבקשים ממנו. למעשה, רבות מהתביעות הלא צודקות שקיימות בימינו, אשר אינן מבוססות על זכויות אמיתיות, מוצגות ככאלה כדי לבלבל ולהטעות את השופטים אותן.

נתונים נוספים