תנאי הרווחיות

תנאי הרווחיות

רווחיותו ההדדית של הסכם היא התנאי ליציבותו; מעבר לכל שיקול אחר, כל איש עסקים טוב יודע שביטוחה ויציבותה של עסקה נמצאים בעובדה שהיא רווחית לשני הצדדים. משמעות העובדה היא שיש לכל צד מרוויח ענין בהמשך העסקה, שמשמעו גם ענין בכך שהצד השני ימשיך להרוויח - כדי שהוא עצמו ימשיך להרוויח. מאידך, ירידת רווח או ביטולו בשלב כלשהו, אפילו תוך כדי ביצוע ההסכם, יערערו כל עסקה ויהוו איום על כל חוזה.

מנקודת המבט של הרווחיות, ניתן לבחון לאורה את כל ההסכמים והבריתות שקיימות במציאות האנושית לפי הנוסחה שהיציבות שלהם עולה בקנה אחד עם הרווחיות שלהם. כלומר: אם מחזיקים אנשים בקשר עם יצירתם של בני אדם אחרים למשך זמן ארוך מצביע הדבר על כך שיש בקשר זה רווחיות. לעומת זאת, ביטולם או הפסקתם של קשרים בין בני אדם לערכים מסויימים מצביעה על ההפסד שיש בהם או, לפחות, על ההנחה שיש בהם הפסד.

דבר זה מתבטא בצורה הפשוטה והמוכרת לנו בעולם המסחרי-עסקי, שבו מחזיקה מעמד חברה יצרנית כל עוד היא מצליחה לגרום לרוכשי תוצרתה רווחים. דבר זה מסביר מדוע חברות המייצרות תוצרים מסויימים מחזיקות מעמד במשך דורות - ומאידך מדוע מתמוטטות אימפריות גדולות על אף ששלטו בכוח גדול על מליוני בני אדם. אך מעבר להיותם של תנאי הרווח פועלים בתחום החומרי, רבה פעילותם בתחומי הרוח, כלומר בתחום הרעיונות; בהקשר זה ניתן לראות את הסיבה לעלייתם של רעיונות מסויימים, כמו גישה פילוסופית או דתית - או ירידתם והיעלמותם של אחרים מבימת ההסטוריה כביטוי ישיר של הכרת האנושות ברווחיותם.

הסיבה לציון "הכרה" בהקשר זה היא העובדה העצובה שלעתים יקרה שרעיון כלשהו - כמו, למשל, הסוציאליזם - יצליח לגרום לבני אדם כי הוא נושא רווחים ויעלה לשלטון לתקופה מסוימת על אף שהוא מביא, למעשה, להפסד. 

 


נתונים נוספים