תצפית מורחבת

 

תצפית מורחבת

למעשה, התביעה היסודית שמציגה האיזוטריה ומציגות הגישות הנכונות של "העידן החדש" ועוד גישות טובות, היא הרחבת מושג ה"תצפית" או מה שנקרא בפילוסופיה האובייקטיביסטית "רמת המידע החושי", לכדי פעילות מיוחדת, שכל-כולה הפעלת רמה זו בצורה אקטיבית. ההתבוננות, או כפי שנוהגים לכנותה "מדיטציה", משמעה הגברת זמן ואיכות התצפית והשימוש בכוחות התצפית של היחיד, על חשבון ההיסחפות לכוחות החיצוניים והפעולה משוללת התצפית.

משמעותו של זה היא הגברת לימוד האדם את המציאות הפנימית שלו, שהיא ההיבט החשוב ביותר של עולמו, והרחבת מידת הלימוד העצמי שלו. בהקשר זה ניתן לראות כי אף כי יש לבקר באופן פעיל את המסקנות וההחלטות הקיימים בממסדי המדע של מגמה זו, כדאי לזכור שניתן להשתמש בידע שהנצבר באופן אובייקטיבי כתוצאה מגישות אלה ומהטכניקות שנתפתחו בהשראתן. למעשה, יהיו הרווחים של שימוש זה קיימים כל עוד יזכור המשתמש כי מקורן של אלה אינו אלא פרי של תצפית מורחבת.

מכיוון שבגישה פילוסופית תבונית מהווה התצפית משקל חשוב בידיעת המציאות, כדאי שתהיה הערכה מצידם של בני אדם תבוניים גם לידע שנאסף ונצבר על ידי בני אדם שהפילוסופיה שלהם מוטעית. דבר זה כמוהו כגישתה של אין ראנד לעולם הדתי, שלגביו מצאה לנכון להצהיר כי יש לראותו כצורה קדומה של פילוסופיה. סוג זה של התייחסות מייצר קשר בין הישגי האדם בעבר להישגי העתיד שלו כי הוא מעניק לגיטימציה להוצאת ידע אובייקטיבי מתוך תרבות עבר לא אובייקטיבית, כדי להשתמש בו לצרכים עתידיים.

נתונים נוספים