לפני המחנה

 

לפני המחנה

אין ראנד היהודיה (*)

אל מול העולם, השקוע בדורות האחרונים בסכסוך המשולש שבין הנצרות והאיסלם ליהדות, נראה שהיהדות היא המפתח לעתיד. גם מבלי להתייחס לערכים יהודיים ברמה הפילוסופית, שומה עלינו להכיר בעובדה שלאחר שסבלה את הפגיעה הנוראה של השואה והצליחה היהדות להקים תוך פחות מעשור אחריה מדינה יצרנית שכל ארצות ערב שהתנגדו לה ולא יכלו לנצחה, הפכה ישראל בתהליך רב-שלבים לאחת מהמדינות המתקדמות יותר בעולם.

הישג גדול זה יש להעריך ככזה שנובע ישירות מהכשרונות המופלגים שקיימים בעם היהודי, אשר מחזיקים מעמד דווקא בשל העובדה שעם זה חי במדינת ישראל, המתפקדת כבית כלא גדול, שבו השלטון-הסוהר איננו מאפשר לו את החופש להתפתח כיאות. דווקא בשל מגבלות אלה, ביחד עם היותו נתון במצב של מלחמת קיום, מהווה ההישג הטכנולוגי של העם היהודי בישראל, ביחד עם ההישגים בתחומי המדע, המסייעים לכל העולם, גורם בעל אופי נבואי חסר תקדים, המצביע על אפשרות לעתיד מזהיר.

התרומה הגדולה של המסורת היהודית לעולם תהיה, ללא ספק, הערכים המיוחדים ליהדות, העומדים בסתירה לערכי הנצרות והאיסלם, שבראשם יצרנות, חופש וצדק. למעשה, אמרה אין ראנד בפילוסופיה שלה את מה שהיהדות אומרת בעצם קיומה. בכך, יצרה אין ראנד, באמצעות שיטתה הפילוסופית, ביטוי אוניברסלי למסר היהודי – והכשירה את הקרקע להעברתם של ערכי היהדות אל העולם החיצון, עולמו של כל מי ששפתו היא שפת השכל, החירות והמוסר היצרני.

לגבי המציאות אמרה ראנד כי מדובר במהות מוחלטת, המבוססת על חוקים קבועים ובלתי משתנים. לגבי ההכרה האנושית אמרה כי זו מצויידת באפשרות לדעת את המציאות. לגבי המוסר, גרסה ראנד שהאדם הוא בעל חופש בחירה ושומה עליו לראות במכלול ערכיו את עצמו כערך הגבוה ביותר שלו ולפעול לקדמו בהתאם לידע שבידו על טבע הדברים. מעשית, רובם ככולם של ערכי היסוד היהודיים תואמים את תורתה, על אף שלא כיוונה לכך.

אין ראנד לא הכירה את היהדות ולא פעלה בסביבה אנושית ראויה לצורך לימוד כזה. על יסוד זיהויה היסודי של הרעיון הנוצרי ששולט בחברה שבה חיה, היא דחתה את "מוסר ההקרבה" שמאפיין אותו. שיטתה הפוליטית, המבוססת על גישתה המוסרית, מקדשת את זכויות האדם ובראשן את הזכות לחופש ולקנין. בהתאמה לכך ראנד תומכת בקפיטליזם כבשיטה המבוססת על שני ערכים אלה. דבר זה עושה אותה לחלוצה לפני המחנה אשר יוביל את המסר היהודי לעולם.

(*) בגישתה לדת, ראנד היתה אתאיסטית ודחתה את מושג האל כפי שהוצג על ידי התרבות הלא-יהודית שהכירה ויחד עימו את האמונה המיסטית בכל גילוייה ובעיקר בקיומה של ישות על-טבעית. אך גישתה של היהדות, התומכת באמונה שכלתנית, מבוססת על השכל ומחזיקה בקיומו של אל שמבטא את החוקיות המציאותית הנמצאת ביסוד המתרחש בעולם. על אף שנראה כך מלכתחילה, אין עימות בין גישת אין ראנד ליהדות, שכן הידע שבו מחזיקה היהדות לגבי האל ומקומו בעולם ובחיי האדם איננו פילוסופי אלא מדעי. ניתן, בהקשר זה, לראות את היחס בין הפילוסופיה של אין ראנד ליהדות כמו כל יחס בין פילוסופיה לתחום מדעי אחר, במיוחד במובן זה שכל עוד מדובר בידע שמותאם לכללי השכל תתמוך בו הפילוסופיה של ראנד, התומכת בשכל.

נתונים נוספים