מדוע מצייר הצייר?
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 672
מדוע מצייר הצייר?
על זהות, איחוד ושלום
קודם כל כי זה מה שעושה אותו צייר; הצייר מצייר, א היא א והשמש זורחת. מהות עושה את מה שהיא. ככל שעולה אדם ברמתו, הסיבות לעשייתו הן חמריות פחות, נוגעות פחות לקיומו הפיסי בעולם החמרי ויותר למימוש מהותו כזהות שיש לה מאפיינים שמתבטאים בעולם כשלעצמם. אשרו של האדם מבוסס על קיומו כאדם. אשרו של האדם היחיד על קיומו כיחיד, על עשייתו את מה שמייחד אותו. והסיבות נמצאות יותר בו מאשר מחוצה לו – במובן שבו הן יותר רוח מאשר חומר. לפעולותיו של היחיד יש יותר ערך כשלעצמן – שאינן תלויות בדבר – מאשר בשל ערך ו/או רווח חיצוניים.
עיקר ההתפתחות מתקיימת בהכרת העולם – בהתפשטות הגשמיות, אשר באה לידי ביטוי בכך שהתודעה כובשת את העולם כיבוש שכלתני, נאור ומאיר גם יחד. האדם מתפתח כל העת באמצעות התפתחות הכרתו וזו גדלה ביחס ישר להבנתה את הדברים – ליכלתה לאחד ולקשר בין הדברים השונים.
העולם מוטל לידינו כמו ערימת פיסות של תמונת הרכבה לרגלי ילד. ככל שימצא הילד קשרים רבים יותר בין פיסות התמונה, הוא יוכל לבנות תמונה גדולה וטובה יותר. לשם כך עליו למצוא את הצד השווה שבין התופעות, את המקום שב יוכלו הפיסות להתחבר אחת עם חברתה, את הצד המשותף לדברים שונים.
למידת השפה מבצעת את המהלך הראשון במסלול זה: בכל מלה נחבא העקרון, המושג, אשר מאחד את המלה הזו עם מלה אחרת ואת התודעה עם עובדה במציאות. כפי שדרך המלה "אהבה" לומד הילד לאחד בינו לבין אמו ולבין דברים אחרים שהוא אוהב במציאות, הוא לומד לראות, באמצעות שאר המושגים שהוא רוכש, איך כל העולם הופך לשלמות גדולה אחת והוא יכול להשתתף בבריאתו לכדי תמונה שלמה וגדולה, חסרת סתירות פנימיות.
זוהי הדרך אל השלום האמיתי: השגת התאמה בין החלקים, כשכל חלק מחובר לחלק אחר באמצעות הצד הזהה שבו.
וזוהי גם הדרך להבין את השלום בין בני אדם – ואת הדרך בה השלום מבוסס על העקרון המקודש של המסחר – הדרך שבה כל אדם יחיד מתאים לאדם יחיד אחר על פי העקרון של התאמת הזכר לנקבה – כל אחד מוצא בבן זוגו את מה שחסר לו ומעוניין לתת את מה שיש לו. זוהי ההשלמה בין החלקים וזהו השלום בעולם.
פעמים רבות, בעולם שבו דברים רבים מחוברים חיבור מוטעה, בדרך לא נכונה, מוטל עלינו לדעת גם איך לנתק קשר שגוי, לפרק כדי להגיע לאיחוד טוב יותר. במלים אחרות, משמעות הדבר הכרה באחדות טובה עד כדי כך שאפשר לשלוט בו גם באמצעות פעולת ביטול חלק מהאיחוד.
ניתן, על כן, לומר כי מטרתנו צריכה להיות מוגדרת כהגעה, בכל תחום, למצב של איחוד. לאיחוד כל מה שאנו מכירים באפשרות שלו להיות אחד, אף אם פעמים רבות הוא מחייב הרס של אחדות מעוותת, שגויה, לצורך הקמת איחוד כזה.