משמעות האמנות להתפתחות האנושות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1897
משמעות האמנות להתפתחות האנושות
בהנחה שעתיד האנושות תלוי במידת הידע שתחזיק, האמנות היא האמצעי היעיל ביותר לקדם מבחינה ידיעתית את הגזע האנושי. במובן זה, האמנות, עבור חלק גדול מהאנושות – ואולי כולה - היא הדרך לישועה, שכן באמצעותה ניתן לחוות את הטרגדיה, הכאב והבעייתיות המיוחדת של המצב האנושי בלי לשאת בתוצאות ההרסניות שלהם - זו האפשרות היחידה הפתוחה בפני האנושות ללמוד את הידע שהיא צריכה כדי להתפתח מבלי שתצטרך להסתכן באסון האמיתי.
האמנות כוללת, בין היתר, את האפשרות להבין מצבים שרחוקים בזמן ובמקום ממצב היחיד האנושי שחווה את היצירה האמנותית, בשל העובדה שמטבעה של האמנות להעביר את מסריה באמצעות דגמים – ואלה, במיוחד בסוגות אמנותיות מסויימות – נשענים על שיחזור מדוייק של התנאים שבהם נוצרו מצבים אלה.
בחויית האמנות, גורם ההזדהות הוא התנאי ההכרחי, שכן בלעדיו לא ניתן יהיה לעבור לשלב הבא של ההתפתחות. כאן, השכל והפילוסופיה יכולים להיות רק מתווכים ומנחים ואילו עיקר העבודה צריכה להיעשות על ידי אמנות טובה, משמע: רומנטית - וזאת מכיוון שיש צורך להעביר לאדם היחיד את עצמת הבעיות ואת חויית הפתרונות ואת זאת לא ניתן לעשות בלי הצגה נכוחה של המציאות ולמידתה, באמצעות החוייה הרומנטית.
זה שלא שואל לא יכול להבין את התשובה. התשובה מותאמת לשאלה וללמידת השאלה והתנאי היסודי לשאלה הוא הענין ולא סתם ענין אלא ענין אישי. כל אלה באים לידי ביטוי ביצירות האמנות הטובות. במובן מסויים, מביאה אמנות טובה את האדם למודעות לבעיות היסוד של קיומו בצורה טובה יותר מאשר אירועי המציאות האמיתיים. למעשה, המעורבות בחיים האמיתיים היא, לעתים, כה קשה, עד שאין האדם השקוע בה יכול להקצות את המשאבים השכליים הדרושים להתמקד בהיבט הידיעתי שלה, כפי שמאפשרת חוייה - או ניתוח - של אמנות טובה.
כל אלה מכוונים אותנו למודעות לחשיבותה של האמנות בהעברת האמת. רעיון האמנות כ"יצירה מחדש בוררת של המציאות" הוא בעל חשיבות עליונה, שכן משמעו שבאמצעות האמנות נמסר לאדם ידע אודות המציאות, אשר נבחר על ידי אמן, על יסוד ההנחה שידע זה הוא החשוב לקיומו של האדם. בזמן שהאמן עשוי להיות מודע רק לרמה החוייתית של יצירת האמנות – לעונג האמנותי – קיים ביצירת אמנות תמיד ההיבט ההכרתי, שהוא ההיבט המציאותי שיצירת האמנות שבה הוא עוסק חושפת לפני החווה אותה.
וזה גם המקום לציין כי העיסוק האמנותי היחידאי מחזיק בתוכו את ערכי האמנות ובכלל זה גם את תרומתה הפוטנציאלית להתפתחות הידיעתית האנושית כבר ברמת היחיד. היצירה, חוייתה ורווחיה קיימים באמנות גם ברמת הזיהוי הראשוני של האמן היוצר, עוד לפני – וגם ללא – הפגישה עם קהל. זהו גם המובן שבו כל אדם הוא, למעשה, אסתטיקן; דרך ההתבוננות האנושית במציאות יש בה מיצירת האמנות, בין אם הוא מביא אותה ליישום כמהות עצמאית ובין אם היא נותרת רק במימד הלא מוחשי, כדרך ההתבוננות של היחיד במציאות.
בכל מצב של התבוננות אנושית בדברים, קיימת "יצירה מחדש בוררת", המהווה את הסינתיזה האובייקטיבית בין התצפית האנושית לבחירה בין עובדות המציאות. זהו, למעשה, הקשר העושה את האמנות למפתח של ההתפתחות הידיעתית של האדם.