פסיכולוגיה, מציאות, אמנות ודת
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 1314
פסיכולוגיה, מציאות, אמנות ודת
פסיכולוגית, מוטב לאדם שיאמין שהוא גיבור כי הדבר מביא לו תועלת. באמונה בגבורה האישית קיים גם מה שיש שיקראוהו אמונה המגשימה את עצמה שכן מי שמאמין בגבורתו גם עוסק ביישומה. ולהבדיל: מי שמאמין שהוא פחדן לא יעיז לצאת לשדה הקרב.
מציאותית, אם יכול אדם להחזיק באמונה חיובית כזו בעצמו מבלי להתנגש עם המציאות כדאי לו שיחזיק בה, שכן היא תביא לו תועלת מכיוון שהיא תגדיל את מיצויין של יכולותיו ואת יישומם של רעיונותיו. זה, בעצם, מה שאנשים משיגים מאמנות ובמיוחד מאמנות רומנטית, את חויית ההזדהות עם קיום שיש בו בחירה, אפשרויות פתוחות, וחויית גיבוריות.
זו, למעשה, משמעות תרומתה של אמנות חיובית ומאידך, בעת שהיא אינה קיימת, פגיעתה של אמנות שלילית. החוייה האמנותית כמוה כאימון הרוח - ואמנות מסויימת עונה על השאלה: לאיזו תכלית אתה מאמן את רוחך ובאיזו טכניקה (בד"כ סגנון היצירה, הז'נר וכיו"ב)?
מנקודת מבט זו, גם הדת מעניקה לאדם, פסיכולוגית, את החוייה הזו, כשהיא פורשת אותה על פני חייו כולם. כל דת מציעה ידע - ואמנות שמשרתת ידע זה - כיסוד לפעולת חיים. על יסוד זה יש לשפוט דתות כאמנויות וכפילוסופיות - כמערכות ידע. ואת מערכות הידע כולן יש לשפוט, כמובן, בכל מקרה, עפ"י מידת התאמתן למציאות.