אמנויות ודתות
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 776
אמנויות ודתות
פסיכולוגית, מוטב לאדם שיאמין שהוא גיבור. אם הוא יכול להחזיק באמונה זו מבלי להתנגש עם המציאות כדאי לו שיחזיק בה, שכן היא תביא לו תועלת מכיוון שהיא תגדיל את מיצויין של יכולותיו ואת יישומם של רעיונותיו. זה, בעצם, מה שאנשים משיגים מאמנות ובמיוחד מאמנות רומנטית, את חויית ההזדהות עם קיום שיש בו בחירה, אפשרויות פתוחות, וחוויית גיבוריות.
זו, למעשה, משמעות תרומתה של אמנות חיובית ומאידך, בעת שאמנות כזו איננה קיימת, פגיעתה של אמנות שלילית. החווייה האמנותית כמוה כאימון הרוח - וכל אמנות מסויימת עונה על השאלה: לאיזו תכלית אתה מאמן את רוחך ובאיזו טכניקה (בד"כ סגנון היצירה, הז'נר וכיו"ב)?
מנקודת מבט זו, הדת מעניקה לאדם באמצעות האסתטיקה שלה, מבחינה פסיכולוגית, את החווייה הזו, כשהיא פורשת אותה על פני חייו כולם. כל דת מציעה ידע - ואמנות שמשרתת ידע זה - כיסוד לפעולת חייו. על יסוד זה יש לשפוט דתות כאמנויות וכפילוסופיות - כמערכות ידע שמישות שיש בחובן אפשרויות מעשיות לצורך מיצוי הפוטנציאל האנושי.
עובדות אלה מאפשרות לנו לשפוט כל דת בהתאם לאסתטיקה שלה ולהעריך, בין היתר, את ההבדלים בין הדתות בהבדלים הקיימים בין הערכים האסתטיים שלהם הן מבחינה אמנותית טהורה, כפי שאנו בוחנים אמנויות מבחינה אסתטית, והן מבחינת דרך הפעולה של האדם הדתי בהן ביחד עם האסתטיקה שלהן. את מערכות הידע המעורבות באסתטיקה שלהן יש לשפוט, בכל מקרה, עפ"י מידת התאמתן למציאות.