רוח האדם ביצירה האמנותית

רוח האדם ביצירה האמנותית

כל הופעה של אדם ביצירת אמנות היא הצגה של רוח האדם בשני היבטים משלימים: ההיבט של רוח האדם הקיים ביצירה וההיבט של רוח האמן היוצר שברא אותו. מצב אנושי זה ניתן לניתוח פילוסופי ופסיכולוגי בכל רמת מודעות שהאמן היוצר פעל לפיה. למעשה, ניתן לנתח את אישיות הדמות האנושית המשתתפת ביצירה ביחס ישר לרמה שבה נמצאת מידת המודעות הפסיכולוגית או הפילוסופית של היוצר.

היחס בין המודעות הפילוסופית לפסיכולוגית הוא היחס בין רמת ידיעתו המפורשת של האדם לזו הלא-מודעת – ובאמנות מחולק יחס זה שווה בשווה בין היוצר לנוצר. לפי היצירה יכולים אנו להבין את רוחם של היוצר ושל האישיות המופיעה ביצירתו הן מבחינת השקפותיו המודעות של היוצר על המציאות והן מבחינת המצב הפסיכולוגי של האדם המופיע ביצירה.

אם ניקח, כדוגמה, דמות באחד ממחזות שכספיר – המלט, למשל - אז יכולים אנו לדעת באמצעות מה שהמלט עושה ואומר הן את מצב רוחו של נסיך דנמרק והן את מצב רוחו של שכספיר בנקודת הזמן של יצירת המחזה. בביטוי "מצב הרוח" בהקשר זה אין הכוונה למצב רגשי אלא למה שמרכיב את רוח האדם לכדי מהות שמאחדת חשיבה והכרה מודעות ומפורשות מבחינה מושגית למה שקיים בה ברמה פסיכולוגית, כלומר רמת מודעות לא הכרתית (שיש הקוראים לה תת הכרתית).

במקרה של שכספיר ו"המלט" יכולים אנו להשתמש במחוות של המלט כדי לבצע אנליזה של מצב רוחו של שכספיר לגבי מכלול הנושאים הקיימים במציאות ששכספיר הביע את השקפותיו, מחשבותיו ודעותיו לגביהם ביצירה, החל מהשקפתו לגבי המתרחש בעולם, יחסי המשפחה במשפחות המלכות וחבירתם לשיטה הפוליטית המקומית, וגם יחסיו הבין-אישיים והרומנטיים של בן מלך, מה שאומר ערכיו האישיים.

למעשה, מסתכמים הדברים בהשקפותיהם הפילוסופיות והפסיכולוגיות של שכספיר והמלט לגבי החיים. דבר זה מאפשר את ניתוחם לפי קנה מידה של תחומי הפילוסופיה ונושאי הפסיכולוגיה, והדבר יתן בידינו את האפשרות לקבוע את מצבם הרוחני של בני התקופה שבה מדובר ואת הבנותיהם לגבי התנאים ההסטוריים-פוליטיים של זמנם.

לקיחה בחשבון של ההקשר הקיומי של דמויות אלה מאפשר לנו לעמוד על היחס בין ערכי אישיותם לבין המעמד היצירתי של הופעתם באמנויות שבהם מדובר. למשל, ניתן להפיק מהמחזה "המלט" את הידע המעורב באנגליה של שכספיר לגבי בית המלוכה הדני וביחד עם זה את הבנתם הערכית לגבי המטען המוסרי והרגשי שקיים ברשות דמויות אלה מנקודת המבט של האנגלי בקהל של ה"גלוב".

 

ביחד עם זה יכולים אנו להבין מעבודת שכספיר את מידת ההבנה של האנגלי בן זמנו לגבי סמכויות המלוכה ביחס לאדם הפשוט וגם לנסות ולהסיק את כוונותיו ומאווייו של שכספיר ביחס לאלה שבהם הוא מעוניין שישררו בבית המלוכה האנגלי, כלומר כביקורת פוליטית בונה.

היבט נוסף של הבנת רוח האדם ביחס לאמנות ניתן לחשוף בבחינת היחס בין גיבור או נושא אמנותי המופיעים ביותר מסוג אמנות אחד. אם נמשיך את בירור הערכים של המלט על יסוד חווייה אמנותית, נוכל לנסות להשוות את המלט כפי שהוא מופיע במחזהו של שכספיר עם חוויית יצירה מוסיקלית כמו "המלט" של צ'ייקובסקי או אופרה באותו שם שנכתבה על ידי ורדי.

על יסוד הידיעה שורדי חיבר מספר אופרות על בסיס מחזות של שכספיר יכלים אנו לבנות בחינה פילוסופית ופסיכולוגית של רוח האדם הורדיאנית על יסוד הרגשות שאותם העביר באמצעות יצירותיו. בהקשר זה, נוכל לבצע בחינה השוואתית של החווייה הרגשית שאנו חווים באופרה "אותלו" של ורדי ובמחזהו "אותלו" של שכספיר ולהגיע למסקנות לגבי דמויותיהם המלאכותיות והמציאותיות של האמנים היוצריפ ו/או של הדמויות המופיעות ביצירותיהם כמו, למשל, מידת ההתאמה של השקפתם של ורדי ושכספיר אודות יאגו.

כל אלה יכולים להוות יסוד להכנת טבלאות הערכה השוואתיות שקווי המתאר שבתוכן יהיו דמויות המופיעות ביצירות אמנות דרמטיות, מוסיקליות או ציוריות בצד דמויות יוצרי היצירות וניתוחיהן הפסיכולוגיים והפילוסופיים.

נתונים נוספים