אמת באמנות

 

אמת באמנות

האמת היא שמביסה כל ענין חיצוני באמנות. זו הסיבה לכך שהמונים מעוניינים ביצירות אמנות מסויימות, גרועות ככל שיהיו בצורתן ובסגנון שלהן - כי מעבר לליקויי הצורה שלהן, תוכנן, אשר נתפס על ידי בני האדם כאמיתי, הוא שמדבר אליהם.

כשמדובר באמנות אין האמת ענין של דיוק עובדתי בפרטים פילוסופיים או הסטוריים אלא קודם לכל דבר אחר ענין העיסוק בנושאים הקרובים ללב חוויית החיים האנושית. לכן, הרבה לפני התעסקות בצורה המסויימת של היצירה האמנותית כמה האדם אל אמיתותה התכנית.

בדומה לכך, מליוני אנשים רוצים את הנעימה היפה במוסיקה גם אם היא מופיעה במוסיקה שאינה טובה מבחינה סגנונית. הם מוחלים על כך ומעדיפים מוסיקה זו על פני מוסיקה מתוחכמת מבחינה צורנית אך שאין בה נעימה כלל, כמו המוסיקה החדשה.

אנשים צריכים את הנושאים והענינים החשובים, הנוגעים לחייהם ולדברים החשובים להם, והם מוכנים לקבל אותם מעורבים עם כל סגנון, יותר או פחות טוב, כפי שאדם צמא במדבר יתנפל גם אל מי מעיין מעופשים והם יהיו לו מתוקים כי זה הערך שהוא זקוק לו.

כשמדובר באמנות, כוחם של נושאים כמו אהבת אם לבנה או אהבת גבר לאשר יהיו, על כן, תמיד במוקד הענין האנושי – כי הם מייצגים, כשלעצמם, את אמת הקיום האנושי. ואם ייאמרו לגביהם ביצירה אמנותית גם דברי אמת, קל וחומר שהם גם תמיד יהיו מבוקשים על ידי בני האדם, כדי לספק את משיכתו של האדם אל מה שחשוב בחייו, שהוא קורא "האמת שלו".

המשיכה אל הסרט ההסטורי ואל היצירה האמנותית המבוססת על אמת הסטורית מתבססת גם היא על הרעיון שהאמת מושכת את האדם אליה – ולא מדובר באמת במובן הלימודי דווקא אלא בעיקר על אמת ש"משכנעת" את האדם בחוייתה האמנותית.

במובן זה חש האדם באמצעות הנאתו האמנותית כי זו אמיתית יותר, נכונה יותר ולכן גם טובה יותר.

נתונים נוספים