נצחון הברברים
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 750
נצחון הברברים
אופיה התרבותי העכשווי של מדינת ישראל הוא עדות לנצחון הברבריות בשדה האמנות. נציגי הברבריות האסתטית הצליחו, מאז קום המדינה, בכיבוש והשמדה של כל חלקה טובה בתחום יצירת הרוח האמנותית של הציבור הישראלי. במסגרת פעילותם כונס כמעט כל בעל כשרון יצירה לתוך מכבש השיטה האמנותית המקומית ולעתים רחוקות הצליח לצאת ממנה כשידו על העליונה.
בדרך כלל, גם כאשר הצליח יוצר כלשהו להתבלט באופן מיוחד בכשרונו מעל פני השטח, הוא זכה לחיים ארוכים של מפח נפש, כשלונות וקשיים עצומים שלא היו תוצאה אובייקטיבית של יצירתו אלא תוצאת העובדה שהוא היה צריך ליצור בתנאים אנטי-ערכיים, בחברה שבה נשלט תחום היצירה האמנותית על ידי פיקוח של פוליטרוקים, אשר הקשו על כל יצירה שלא הצטיירה כמכוונת נכון מבחינה פוליטית.
מבחינה זו הצליחו מכווני התרובת האמנותית בישראל לבצע הריסה יסודית יותר מאשר הצליחו בכך המפקחים הסובייטיים. מפקחים אלה, אשר דאגו להשבית, לסנן ו"לייבש" מבחינת תמיכה ציבורית כל יצירה שלא עלתה בקנה אחד עם מגמותיהם הפוליטיות, הותירו על כנה, לפחות, את הרמה הגבוהה של אמנויות ביצוע, כמו במוסיקה ובבלט. אך בישראל, שהציגה כלפי חוץ מצד שווא של חופש אמנותי שלא היה, למעשה, אלא אגדה פוסט-מודרניסטית, לא היה מעולם סיכוי של ממש לאמנות אמיתית להתקיים.
בישראל, שלא נהנתה מעולם ממורשת תרבותית רצינית בשל היות מפקחיה האמנותיים ברבריים ביחסם הפילוסופי הירוד כלפי האמנות, הצליחה הבורות והפוליטרוקיות המקומית ליצור מצב שבו קופח כלל הציבור ביכולת ההנאה היסודית שלו מן האמנות. דוגמה לתוצאות החמורות של חינוך אמנותי ממוסד זה הוא תוצאותיו של מחקר שנערך לאחרונה בישראל, אשר העלה כי 40% מאזרחי ישראל לא שמעו מימיהם קונצרט.
במדינה שבה מתוכננים מלמעלה כל המשאבים הנוגעים לחינוך, החל מהידיעה האמנותית וכלה בארגון הכלכלי של גופים אמנותיים מצביעה עובדה זו על מחדל חינוכי ממשלתי עצום מימדים. אם וכאשר מוסיפים לכך את הניהול הריכוזי הכלכלי שקיים במדינה ניתן גם להבין איך אין ידם של הישראלים המעטים המעוניינים באמנות טובה משגת דיה כדי לתמוך באמנות.
דבר זה משלים את הצד השני של מטבע הריק הברברי הכללי הקיים בחיי האמנות בישראל, שבו חוברת הבורות בתחומי האמנות לחוסר היכולת של אמנים טובים להתקיים. במכת המוות על אפשרות קיומו של האמן הטוב מיצירתו בישראל – אשר מעולם לא התקיימה בעולם התרבותי בדרך כה בוטה – משלימה המחלה הישראלית בתחום הכלכלה את תחום הברבריות הידיעתית בתחום האמנות.