בעולם היצירה
- פרטים
- עידכון אחרון ב-ראשון, 28 אוקטובר 2012 10:37
- כניסות: 770
בעולם היצירה
אני מקשיב לביצוע נהדר, אדיר ממש, של הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר של בטהובן. קדנצה יוצאת מן הכלל יפה שמבוצעת על ידי ידיו הנאמנות והבטוחות של רוברט קסדסוס מפעילות את הנעימות הטהורות כל כך של בטהובן ומפיקות, בפעם המליון, את העונג הנעלה של המגע עם הכוכבים... את קסדסוס מלווה יוג'ין אורמנדי המנווט במומחיות את תזמורת פילדלפיה. מאה אנשים מנגנים להנעים לי את שעת אחה"צ הזו. מאה אנשים, שחלק מהם כבר מתו (היצירה הוקלטה בשנות ה60) ומעל כולם המת הגאון החי עימי כרגע: בטהובן.
אני חושב על הערך שבזכותו יש לי כרגע את ההנאה העצומה הזו, על הערך שבזכותו יש לי את ההנאה הזו בכל עת שארצה, לי ולעוד רבים רבים אחרים, לנצח נצחים. מה עומד ביסודה של יצירה כזו?
עבודה. הרבה עבודה. אמן גדול הוא אדם עמל, וככזה, הוא אחד היצורים העמלים ביותר על פני האדמה. בעבודת היצירה שלו הוא יחיד; שם, בבטן האדמה של עצמיותו, היכן שנכרה זהב היצירה האנושית הנעלה ביותר, האמן היוצר הוא האדם הבודד שבעולם - והוא חייב להיות כזה; בחברתם של המוני ערכי יצירתו, האמן הוא האדון והעבד שלהם גם יחד – ובעיקר של הדרישה העצמית חסרת הרחמים של היצירה, אשר תובעת בלעדיות: היצירה האמנותית מתנה את תענוגותיה בעבודת קודש אשר אינה סובלת הפרעות, תשומת לב חיצונית ואי שלמות.
אין עריצות קשה יותר מזו של המשעבד את עצמו להגשמת תפישת היופי שלו. אני חושב על לודוויג ואן בטהובן שיושב לו בחדרו ושומע באזני רוחו את הקונצ'רטו הזה או, יותר נכון, את יסודותיו של קונצ'רטו זה; הוא מוציא פנקס ורושם נושאים. הוא רושם נושאים והערות, ונושאים נוספים. הוא מתווה קו יצירתי כללי ואז הוא ניגש לפסנתר ומנסה אותם. הוא מנסה עוד ועוד ואז הוא לוקח דפים ועט ורושם. הוא עוסק בתהליך זה במשך ימים, שבועות, חדשים - ולפעמים שנים.
בין ההשראה ליצירה נמצאת עבודה. הרבה עבודה. גדול הוא האדם אשר אימן את עצמו לתפוש את מהות ההשראה, לזרוע אותה בקרקע תודעתו ולגדל אותה לעץ מניב פירות יצירה. וכדי שיהיו פירות העץ היחידאי הזה טובים למאכל אדם – טעימים ומזינים כאחד – אסורה עליו צורה כלשהי של פשרה; ועל אף שאף אחד לא יוכל לדעת באם חטא היוצר בפשרה כלשהי, מהווה אישיותו היוצרת של האמן את השוטר המטיל עליו את האיסורים החמורים ביותר, אשר מהם לא יוכל לעולם להתחמק.