אדוני המדינה

 

אדוני המדינה (מעין שיר-מחאה ברוח בוב דילן)

הו, אתם אדוני המדינה,

רחמים אבקש מכם,

חוסו נא עלי ועל שכמותי, אם אך תואילו נא,

אתם אלה שסיפרתם ברבים על עשרו של קרבנכם ואח"כ, כשגילה לציבור שאין לו, צחקתם על נסיונו של המסכן להילחם ב"עובדות" ולספר שאמו היתה טהורה תמיד - והחרשתם את המאזינים מלשמוע בקול צחוקכם הרועם...

כי אני ואתם יודעים שזה לא מה שמעניין את מה ומי שמתו כבר

אתכם ובגללכם, אדוני המדינה והמלחמה,

שהוצאתם ביסודיות את החומר הטוב מן העולם המקומי

שרוקנתם את מוחות צעירי העם,

שהבאתם ילדים לתמוך ברצח חפים מפשע,

שהזרקתם גאוות-עוז דמיונית לעלובים וחלשים באשמתכם ושיסיתם אותנו בשכנינו שלא פגעו בנו,

שגרמתם לכספנו, כמו לאוננו, למות ולגווע בדמי ימיו, לשתוק את חרפתו

שגזלתם את ממוננו ונתתם אותו כנשק וסיוע לרוצחים שיקטלו את טובי בנינו,

הו, אתם, אדוני המדינה,

שלא תרתעו ממכירת תינוקות, מרצח וממאסר אבותיהם הזועקים,

מאונס ילדים טפשים ללכת אל צבא המסדרון הצר של מולך המוות הקבוצתי,

שהבאתם עם שלם ללכת במסע אלונקות מחפיר יובלות ודורות,

מגרימת מות הבחירה האנושית בין המוות בחומר האוייב החיצוני למוות ברוח האוייב מבית -אתם,

אתם, אדוני המדינה, שתעקרו את ליבנו בציפרניכם הלטושות דרך כיסינו וגופותינו

ברובים מכוונים ואקדחים שלופים,

מאשימים אותנו בגניבת פרוטה ובשחיתות בעודכם שוחטים וטובחים בנו יום יום ולילה לילה על גוויות אמונותיכם המגיחות כערפדי יום-יום, עוקדים אותנו לטבח נצחי על שולחנותיכם הערוכים במסעדות הפאר הצמחוניות כביכול,

הו, אדוני המדינה, אויבי לנצח, רחמים אבקש מכם, רחמים.

רחמים על צאצאי, שלא תעשוהו כמוכם

קר, אכזר ורצחני. לא אנושי ולא מסוגל לאושר. כמוכם.

נתונים נוספים