אז מה קורה?

 

אז מה קורה?

מבט אל מתחת לדברים

בימים אלה נמצא האזרח הישראלי תחת מתקפה פוליטית חסרת-תקדים, הבאה לידי ביטוי במאמץ עילאי שעושה הפוליטיקה הכלל-עולמית ללחוץ על ישראל להגיע, במונחים של זהות, להשמדה עצמית. הפילוסופיה הסוציאליסטית-נוצרית ממקדת לחץ עצום על עם ישראל כדי שיתפשר על ערכיו ועל ידי כך על זהותו. מתקפה זו הגיעה היום לשיא בויכוח-סכסוך הפוליטי על "החזרת" הגולן תמורת "שלום".

זולת המשמעות הפילוסופית-מטפיסית שלעיל, המשמעות הדתית של המהלך היא לחץ נוצרי-מוסלמי המופעל על עם ישראל כדי שא. ינהג כמו נוצרי. ב. ישרת את המוסלמי. המשמעות המוסרית-פוליטית של המהלך היא סחיטת כוחות הכפיה והעריצות העולמיים את ישראל לוותר על חיי חופש וערך החופש ו"להשתלב" כמדינה עריצה במרחב העריצות המזרח-תיכוני והכלל-עולמי, הזקוק להסכמה היהודית.

המשמעות הכלכלית-פוליטית של המהלך היא הבאת מדינת ישראל, עם ישראל והיצרנים בארץ (ואח"כ בכלל) למצב שבו יסכינו עם הכפיה המתמדת שנוקטים כוחות הביזה והשוד הכלל עולמיים במשך אלפיים שנה לפחות. אך סוגיה זו היא, כמובן, רק הופעה חיצונית של האוייב המטפיסי הקדום, הרוע היקומי, או המוות, אשר מנסה לבלום את הכוחות הפעילים והיצרנים באנושות, את כוחות החיים. מכיוון שהפוליטיקה היא, מחד, רק הופעתו של המטפיסי ויישומו של המופשט, אך מאידך היא מאפשרת לנו לתפוש באופן ברור את המתרחש בשדה האמיתי של ההתרחשויות במציאות, חשוב לאדם חושב לבחון את פרטיה הקטנים של הפוליטיקה הכלל-עולמית בכלל והישראלית בפרט, כפי שהם באים לידי ביטוי באמירות ובפעולות המוצגות בתקשורת.

אך לקרוא את התקשורת איננו דבר פשוט; אם אומרים בחדשות כי "בכירים בצה"ל מעריכים שהעברת מתקני צה"ל מהגולן לגליל תתרום לשיפור התשתית בגליל ותשפר את מצבם הכלכלי הירוד של ישובים קטנים בו" - כפי שנאמר במהדורת חדשות הבוקר של יום שלישי ה20 לדצמבר 99 - משמעות הדבר היא שהממשל מציע (דרך ה"בכירים" האלמונים) "גזר" כלכלי לתושבי הגליל. משמעות הדבר איננה רק ריכוך מהלומת האיום הסורי על הגליל, ש"יוסדר" מיד עם מסירת הגולן לעריצות הסורית, אלא גרסה מתוחכמת של "הפרד ומשול" בין תושבי הגליל ליושבי הגולן: לגבי כל מי מאנשי הגליל ש"קנה" את הרעיון שמסירת הרמה תשביח את חייו, הופך, מיידית, כל תושב המסרב לראות את הרווחים שבשלום, לאיום כלכלי על רווחתו העתידית - וזה ש"שידר" את הדבר לתקשורת יודע זאת.

אם, בראיון רדיו, אומרת ח"כ גוז'נסקי, מן המפלגה הקומוניסטית, דברים נגד "הנסיון לדבוק בהפרטה כבאליל", ניתן להבין מכך כי השמאל מסמן כשלילית כל פעולה שתוציא מידי הממשל נתח שליטה זה או אחר בכלכלה. אם בתשדיר "שירות" נחמד שכזה, לטובת "השלום", המוצג בערוץ השני בטלויזיה, מציגים ילדה חילונית הנותנת לילד דתי לשחק במשחק המחשב שלה, המסר המורכב כורך יחד את החילוני הפתוח הנדיב כלפי החרדי הסגור, את הנוער לשלטון (ילדים), את הכוחות הפמיניסטיים המתקדמים (הילדה היא היוזמת) - וגם (דרך זה שהילדה היא בעלת משחק המחשב) את הרעיון שהדתי הוא המשכיל פחות, הבור יותר והפחות מתקדם.

בסרטון ילדים לא תמים אחר, המכוון אל הפוליטיקה החיצונית, מראה לנו "האח הגדול" המודרני כיצד ילד ערבי אשר קוטף פרי צבר מציע מן הפרי שאסף לילד יהודי שנקלע למקום על אופניו. האם יש צורך בהסבר כדי להבין מהי תפישת יוצרי הסרט לגבי מערכת היחסים המדינית-מוסרית המתקיימת בישראל - או, במלים אחרות, מיהו בעל הזכויות, מי הנדיב ומי הטוב בסיפור מערכת היחסים שבין היהודים והערבים במזרח התיכון.

כשנחמיה שטרסלר אומר בראיון רדיו בספטמבר האחרון "העשירים בוכים כאילו על המצב הקשה של העניים אבל בינתיים נהנים" אתה יכול ממש לחוש איך מגבשים את ההיטלים והמסים החדשים על העשירון העליון - ובכל פעם שמודיעים על תאונות דרכים אתה יודע שעכשיו ידברו על מבצעי האכיפה, על הקנסות ושהבאים בתור יהיו העלאת מחירי דלק ומחירי החלפים - וזאת משום שמבחינה פוליטית מהוות תאונות הדרכים התרת דמם של הנהגים כפי שהעוני מהווה את התרת דמיהם של ה"עשירים".

ניתן היה להציג כאן עוד ועוד דוגמאות למכביר, אך העיקרון המוביל, אם הצלחתי להבהיר את הנקודה, הוא שאין היום בישראל שידור "תמים"; שום תמונה אינה מודפסת "סתם" ושום ידיעה איננה מופיעה אך ורק מכיוון שהמפרסם רצה לדווח לציבור אמת. זו, לפחות, נקודת המבט שעל האזרח לאמץ. לכל אמירה המופיעה בתקשורת יש מגמתיות ברורה. פוליטית, הנוסחה היא שהממשלה תגן על המקופח מפני מקפחו - והיא תעשה זאת על ידי זה שתתקיף את המקפח הזה. מנקודת מבט זו ניתן לראות בכל העלאת סוגיה או בעיה - אף אם אין היא אלא תאונה או נזק שנגרמו באקראי - התקפה שלטונית בכוח על יצרן זה או אחר, שמשמעה מתקפת הרוע על הטוב - ועל הרוצה לדעת מה מתחת לדברים ללמוד זאת היטב.

נתונים נוספים