אנו לא נשכח!

 

אנו לא נשכח!

זה צריך להיות עקרון הנושא של ספר העדויות של קרבנות השיטה. ספר זה יהיה מבוסס על מה שמתרחש בישראל מדי יום ביומו. בישראל פורעת השיטה השלטונית באלפי אזרחים. פקידים למיניהם יורדים לחיינו, משקרים לנו, מזלזלים בנו, מציקים לנו בדרכים רבות. כל אזרח שנתקל בתופעה – וסביר שאין מי שלא נתקל בה – אינו יכול שלא לחוש באי-נוחות, אם לא בסבל גדול, כתוצאה ממצב ענינים זה, הבולם כל התפתחות אנושית אפשרית של הפוטנציאל האנושי הקיים פה, לטובת דיכוי פקידותי לא ברור בתכליתו.

כאחד מן האמצעים שבהם יש לנקוט כדי לסיים מצב חמור זה שומה עלינו לנקוט במבצע תיעוד ארכיוני שבו מוזמן כל אזרח שנפגע על ידי השלטון לספר את סיפורו ואת טענתו כדי שיישמרו לדורות הבאים. דרך סיפור זה יוכל הוא להוריש לדורות הבאים גם את טענותיו שנותרו ללא מענה אל מול השיטה הפוגענית. בכך יהי משום פיצוי מה לסבלם של רבים אשר הדיכוי שסבלו לא טופל ונראה שלא ניתן לטפל בו לעולם.

ובנוסף לכך חשוב לדעת כי הזכרון איננו מהווה רק מכשיר בידי רוח האדם למטרות פעולה בעולם החיצון, אלא גם גומר שניתן לקרוא לו שומר הראש של התודעה כי הוא ממונה על החלק החשוב של שמירת הידע היחידאי ובכך מהווה הוא, בצד היעילות המעשית שלו, גם גורם מאזן שיש לו חשיבות לשיווי המשקל הנפשי של האדם. מבחינה זו ניתן לומר כי הסיסמה שאותה אימצו ניצולי השואה היא גם בעלת משמעות פסיכולוגית לא פחות מפוליטית, כי יש בה כדי לתרום למנוחתו ושלוותו של זה שהזכרון מהווה, מבחינתו, את תעודת הביטוח שהעוול שחווה לא יישכח ויתנדף ברוח הזמן.

נתונים נוספים