האיש מהועד ואליל התעסוקה

 

האיש מהועד ואליל התעסוקה

באחד מימי השבוע שעבר סערו הרוחות על גבעת הממשל בירושלים כאשר פועלי מפעל הזכוכית "פניציה" הפגינו ליד הכנסת כנגד הכוונה לסגור את המפעל. בשיחה עם יו"ר ועד עובדי פניציה אשר עומדים בפני פיטורין לא יכול היה האיש להסביר מה בדיוק דורשים הוא וחבריו ועל מה הם מתלוננים.

"זה מצחיק" הוא אומר "שרק 4 מליון דולר חסרים כדי לשלם את חובות המפעל." זה עצוב שאיש כזה חושב שדי בכיסוי חובותיו של מפעל כדי שיהיה רווחי. בכך באה לידי ביטוי עובדת ההתעלמות של אדם זה ממקור הכסף. מבחינתו, הממשלה, האמורה לספק את הכסף, היא מקור הכסף – מה שמצביע על הבנתו את המפעל עצמו.

הוא אפילו אינו יודע את אי מוסריותו, קרבן מסכן זה של השיטה. כמוהו כאנשים שהוא מוביל אחריו וכארגון ההסתדרות שהוא ארגון העל של הבורות העצומה הזו שכל ארצנו נכבשה על ידה. אלה הם הברברים החדשים אשר עובדים לאליל התעסוקה ובשמו הם בוזזים אזרחים אחרים, המרוויחים את לחמם ביושר. שכן זהו ההבדל, במיוחד בהקשר כזה, בין הפועלים ליצרנים - שאלה האחרונים מייצרים דברים ואלה הראשונים רק מועסקים.

אך בעולמו של האיש מהועד די בכך שהפועלים רשומים במצבת כוח האדם. בעולמו של האיש מהועד מותר להקריב לאליל התעסוקה את המעסיקים כדי לפרנס את המועסקים. הוא אינו חושב על רווח כי רווח היא מאז ומעולם מלה גסה עבור הסוציאליסט. הוא חושב על "קיום בכבוד" ומושג הכבוד שלו מסתכם בכך שהוא מאמין שזה מכובד לאייש מערכת לא רווחית ולהפעיל אלימות בכל פעם שהפרה – הציבור היצרני – איננה נותנת די חלב.

מתי יבינו אלה שאין שום כבוד בניצול יצרנותם של עובדים אמיתיים על ידי פועלים לא רווחיים – ויש בושה גדולה בקיום לא יצרני.

נתונים נוספים