הברנז'ה צמאת הדמים

 

הברנז'ה צמאת הדמים

או: הרהורים על מוות של סתם

ביום ראשון 23.1.2000 הופיעה בעמודים הראשונים של העתונים הראשיים תמונה של נערה צעירה ויפה: מיכל ניב. היא התאבדה יום קודם לכן. מותה לא היה ברור לקרוביה, לא מוסבר, חסר-פשר. מיכל ניב ז"ל נחשבה, עד למותה, לאחת ההצלחות המקומיות של הברנז'ה; היא סימלה את כל מה שיכול לייצג פסגה לגבי ה"צעירים של היום": יופי, אינטיליגנציה, הצלחה חברתית ועוד. מדוע תלתה את עצמה? איש אינו יודע

לא סתם כתבתי "הצלחה חברתית". רבים אמרו, בהקשר של מותה, "הצלחה". זה ברור שיהיה אשר יהיה סיפור חייה - הצלחה הוא לא. מותה מעיד על כך. רבים מן הדור החדש של אנשי שיינקין יתנגדו לאמירה זו. בעולמם, עובדת התאבדות של נערה בשיא "הצלחתה" איננה יכולה להוות הוכחה לכשלון. אצלי, בעולמי, כן.

בעולמי, אין אפשרות של הריגה עצמית רציונלית כשאין בנמצא איום פיזי ברור, סבל פיזי נורא - כשההדגשה על "פיזי". אני יודע יותר. יותר ממנה. אני יודע מספיק בכדי ששום סבל רוחני לא יביא אותי לקחת את חיי. אך הידיעה שלי חשובה פחות מהעובדה שלה - לנערה היפה, בשנות העשרים ה"מוצלחות" שלה, לא היה ידע.

כמו קרבנות רבים של חברת המוות, העובדת את המקברי, היא היתה חסרת ידע - ובלכתה מן העולם היא השאירה את עמיתיה עם עוד פחות ידע; עובדת הליכתה ללא הסבר, ללא מלה, ללא התחשבות באוהביה היא ככוכב שביט שמאיר את שמי הלילה למי שאינו שייך לברנז'ה האימתנית הזו, אשר אוכלת את יושביה. אזרחיה של מדינת ברנז'ה זו לא ידעו לזהות את הסימפטומים למצבה החמור. אני כן. הנה דוגמה:

בתכנית הרדיו שלה היא עסקה בעניני "שיחות בנות" וכפי שהעידה שדרנית אחרת, שרתה בתכנית "רוח שטות והיתול". היא לגלגה, בין היתר, על הדת ועל אריה דרעי, במלים הבאות: "עלייך ללכת למקווה ולטבול כמו אריה דרעי שלוש מאות וששים פעם" זה היה חוש ההומור של המוכשרת הצעירה הזו... כשראיינו את נחמן שי, מפקדה לשעבר ב"גלי צה"ל" לגבי הסיבה המשוערת של מותה, הוא אמר "באיזשהו מקום היא הגיעה למסקנה שאין תקוה". לו, לבכיר, לא היה שום דבר חכם יותר לומר. וסיימה עמיתתה של המנוחה, מירב מיכאלי, בנסיון נואל להשיב על תעלומת ההתאבדות במלים: "התשובה היא, כמובן, שככה זה

"ככה זה" הוא סיסמת המוות של הברנז'ה: על פי חוקי הברנז'ה אין מה לשאול או לברר על מוות ו"ככה זה" היא לא רק סיבה מספיק טובה למוות אלא שאסור לערער עליה או להניח שמישהו או משהו מסויימים אשמים בו - וזה ברור למה: מפלצת הברנז'ה, אשר זוללת את חיי צעיריה בדרכים שונות, איננה מעוניינת להיות מוגבלת על ידי חקירות ודרישות. חלק מהם היא שולחת למות בארצות נכר, בתהומות דרום-אמריקה או על פסגות קרח בהרי צפון. חלק הורגת הברנז'ה רוחנית, והם נשארים "צעירים נצחיים" חסרי תכלית ומטרה (הקורא ימלא לבדו את השמות). אך המפלצת הזו איננה בלתי אנינה וגם לא חסרת עקרונות. יש מוות אחד שבו היא איננה מוכנה לתמוך: מות גבורה למען מאבק צודק.

נתונים נוספים