המחיר

 

המחיר

מכתב פתוח למר ישראלי

מר ישראלי היקר, שלום לך.

אני פונה אליך כאל השופט העליון במדינה כי זה מה שאתה עושה.

אתה שופט את כולם ואת כל מה שקורה כל הזמן, אף על פי שאין לך שום ידע מקצועי בתחום המשפט. אף על פי שאין לך מושג במה אתה עוסק, אתה מתנהג כאילו אתה כן יודע, ואתה מרשה לעצמך להחליט מי טוב ומי רע הרבה לפני שיש משפט או שמתגלות העובדות האמיתיות.

הקשר שלך עם הפוליטיקה באמצעות התקשורת מדהים אותי: אתה משרת אותם ומציית לכל מחווה שלהם, ולא משנה עד כמה הם פוגעים בך – והכל תמורת מחמאות שחוקות ואמירות ריקות. כמו עדר כבשים טורפות, אתה מתקיף ומשסע כל מי שמציגים לשיפוטך מבלי לחשוב שאתה יכול להיות המחוסל הבא.

לא, אינני מתכוון רק לשערוריות שבהן אתה שופט כאילו היכרת את הנאשמים מיום היוולדם, אלא בעיקר להליך שבו אתה תומך באופן עיוור בכל החלטה שלטונית הקובעת את מי מהאזרחים לקנוס ולמי יש לתת פרס, וזאת מבלי שאתה מכיר אותם כלל.

אתה רואה את העוול שנגרם לחלקי ציבור שונים, את הגזל ואת הרצח – אתה צופה בדם שהתיר החוק ובגזל שאותו קיבעו השרים – ואתה אינך עושה קשר בין הדברים הללו לשיק הפתוח שנתת להם לעשות זאת, לכך שאמרת "אתם צודקים במה שאתם עושים".

אתה מצדיק כל פעולה שעושה הממשל העריץ נגד אזרחיו; אתה קובע שזה מוצדק לפגוע בזכויות האדם של חבריך האזרחים בכל היבט שיעלה על דעתו של איש הממשל: אתה מצדיק את ביזת המסים הבלתי מוגבלת ששת הממשל על נתיניו ואת הפקעת רכושם של מתיישבים חפים מפשע. את החלטותיו לאסור, להגביל ולהשתיק את אזרחי ישראל ככל שיעלה על רוחו תולה הממשל בתמיכתך, באישורך ובהחלטתך – כי אתה הוא המרשה לו את חופש הפעולה שלו.

ואתה ממשיך ושופט את חבריך האזרחים, מתוך אמון מלא ועיוור במערכת הממשל, בתקשורת המשרתת אותה ובכל חלק משטיפת המוח השלטונית שכיבסה את דעתך במשך שנים רבות. ואתה אינך חושב על ההשלכות, על התוצאות – על המחיר.

ואז, יום אחד, כשלוקחים ממך את היקר ממך ברכוש, בעבודה ולעתים בנפש, אתה מוצא פתאום שאתה לא יכול לומר מלה, שאין לך כוח לדבר – שאין לך זכות. כי זה בדיוק מה שאתה תמכת בו כשרכושם, עבודתם וחייהם של אחרים היו על כף המאזניים.

וזהו המחיר.

נתונים נוספים