הקשר

 

הקשר

כשמדובר במדינת ישראל, לא ניתן להפריד בין מה שקושר את מדיניות הפנים שלה למדיניות החוץ. מדובר באותו קשר ערכי אשר מאז קום המדינה עבר את התהליך שבא לידי ביטוי בהתמוטטותו של הגוש המזרחי-קומוניסטי, אך בצורה ובתנאים המיוחדים לישראל במזרח התיכון. בשל היותה של ישראל מדינה המייצגת, מבחינת העולם, ערכים יהודיים, מהווה ישראל כלפי חוץ ביטוי של יהדות וחופש, האופייני לעולם החופשי.

ישראל מחזיקה בערכי החירות של המערב באמצע איזור משופע בדיקטטורות ב"סגנון הישן" – ובהתאם לכך, בהיותה של מדינת ישראל גם תקועה כעצם יהודית בלועו של עולם מוסלמי, בולטים האירועים הקשורים בישראל בצורה חזקה במיוחד כלפי העולם כולו. דבר זה קבע, במידה רבה, את הדרך שבו הלכה ישראל והפכה, בדעת הקהל העולמית, ממדינה של ניצולי שואה הנמצאת במצור – לענק דורסני הפוגע בזכויותיהם של "נחשלים" פלשתינים.

מעבר זה, האופייני לדרך הזיהוי הערכי של העולם הנוצרי, השפיע רבות על מנהלי המדינה והוא, בין היתר, מה שגרם למדיניות החוץ של ישראל לעבור במשך שנות קיומה ממצב התקפי של עם צודק המגן על עצמו, אשר משיב מלחמה שערה נגד אויביו - למצבו של עם מתגונן ומגיב, החושש מליזום פעולות מלחמתיות אף נגד אויבים המצהירים קבל עולם ומלואו כי הם יעשו הכל כדי למחוק את ה"ישות הציונית", כפי שהם מגדירים אותה, מעל פני האדמה.

מה שגורם למדינת ישראל להמשיך ולהחזיק מעמד נגד כל הסיכויים, לגדול ואף להמשיך ולהתחזק הוא, כנראה, היהדות – ויש טראגיות בכך שזו מעולם לא קיבלה במדינה את החיזוק הרשמי והמוצהר הראוי לה מבחינה ערכית על ידי הממשל, על אף שמקימיה הצהירו עליה כ"מדינת היהודים". דבר זה, הנובע מהאזרחים המתנגדים לדת ו/או מאלה הרואים בדת ביטוי פוליטי של התנגדות לחירות ושל חיזוק הערכים הלאומיים המנוגדים ל"שלום", ממשיך להיות לרועץ למצבה המדיני של ישראל.

נתונים נוספים