יסודות הבורות הישראלית

 

יסודות הבורות הישראלית

הבורות הציבורית היא אמצעי רב-עוצמה בידי השמאל. בורות זו, המהווה מאגר שלילי שנוצר על ידי ממשלות ישראל (אשר רובן ככולן שימרו את מערכת החינוך השמאלנית, אשר בלמה את התפתחותו התרבותית של הציבור) יצרה ציבור עצום של נבערים, אשר חלק מהם (ה"עילית") מאמין שהוא משכיל בזמן שהוא לא.

ביחד עם אמונת ההשכלה מתוחזקת על ידי מערכת החינוך הישראלית אמונה טפלה נוספת, חשובה לא פחות – שהמשטר הישראלי מייצג נאורות מדינית; אמונה טפלה זו נשענת על דקויות פילוסופיות או, בדיוק גדול יותר, על אי ידיעתם של ההבדלים הפילוסופיים הדקים אך המשמעותיים, הנוגעים לסדרי ממשל תקין, הקיימים בין ישראל לאומות המערב.

הדבר נוגע, בראש ובראשונה, למושגי היסוד של השיטה הפוליטית השלטת. "דמוקרטיה", למשל, היא מילת-סיסמה נפוצה בישראל, המציינת, בלי שום בסיס עובדתי אמיתי, את מצבה המדיני של מדינת ישראל (אשר היא, למעשה דיקטטורה), בלי שהמשתמשים הרבים במושג זה יודעים להבחין בין דמוקרטיה לדיקטטורה.

בהקשר זה אין רוב אזרחי ישראל מודע כלל למשמעות אי קיומה של חוקה ולכן לכך שזכויות האדם שלו אינן מעוגנות או מוגנות על ידי חוק. האזרח הישראלי אינו מודע כלל לכך שלמעשה הוא חשוף לכל סוג של פגיעה בו שתוחלט בבית הנבחרים הישראלי. מכיוון שבבורות זו חולק עימו גם נבחר הציבור, שהוא, לרוב, אזרח כמוהו, משמעות הדבר הפקרות חקיקתית מלאה.

מושגים אחרים נוספים שהם משניים ביחס נוגעים לנהלים הפרטיים הכרוכים בהשלטתה ותפעולה של השיטה הריכוזית, תוך כדי יצירת הרושם שמדובר במשטר חופשי.

נתונים נוספים