עימות של שותפים

 

עימות של שותפים

בין שני צדדים לא צודקים אסור לבחור צד. בעימות הקיים היום בין הממשל להסתדרות שני הצדדים אינם צודקים כי שניהם מעמודי התווך של השיטה הלא-מוסרית שכולנו סובלים ממנה.

במיוחד חשוב לזכור כי בשיטה ריכוזית-סוציאליסטית, האוצר עדיין מייצג את השיטה וככזה אינו יכול לייצג חופש אמיתי (או קפיטליזם). כל החלטה שלו – אפילו נגד ההסתדרות – היא הורדה כפייתית מלמעלה של הנחיות.

פתרון אמיתי אינו פיטורין אלא הפרטה – העברת הבעלות הלא מוסרית של הממשל על קנינים שלא יכולים להיות שייכים לגורמים ציבוריים – לידיים הפרטיות של מנהלים ובעלים המעורבים בהפעלת הקנינים הללו.

ההסתדרות לא יכולה היתה להתמסד ולהיות המפלצת שהיא היום בחברה לא ריכוזית וכפייתית כמו החברה הישראלית. ועד עובדים ראוי לשמו לא היה מגיע להתנפחות כה גדולה השולטת במשק שלם, אלא מתרכזת במפעל שבו קבוצת העובדים הנתונה פועלת.

במצב הקיים מפעיל הועד הכללי במדינה חלק ממדיניות הממשלה. בהקשר זה, ניתן לשים לב לכך ששני הגופים הנצים על כלכלת ישראל ברגע זה - ההסתדרות והממשלה – מאוחדים בכך שיהיה אשר יהיה הפתרון למצב – הוא יבוסס על הוראות וצווים ממשלתיים.

משמעות הדבר היא שכל המעורבים בכלכלה הישראלית הריכוזית שותפים להצדקתה. בהתאם לכך הם מצדיקים את קיומם של ההוראות, הצווים, החוקים וההנחיות שכולם מסימני השלטון הריכוזי, שידו מונחת על הברז ועל הצוואר של כל המעורבים בחיי הכלכלה.

נתונים נוספים