על ייצוג ישראל באירו-ביזיון

 

על ייצוג ישראל באירו-ביזיון

המלה "אירוביזיון" איננה בגדר טעות כתיב. היא נבחרה כדי לבטא את תחושת הביזיון שחש, ללא ספק, כל מי שבעורקיו זורמים גאווה לאומית, שכל ישר והבנה יסודית של אמנות. למרבה הצער תחושת החרפה שחש אוהב ישראל כזה איננה נתמכת באיבה כלשהי כלפי האחראים למיצג העלוב שנבחר לבטא את ישראל בעמים, פשוט מכיוון שהישראלי המצוי הוא טוב לב באופיו וככזה הרי אפילו במקרה הגרוע הוא יניח שהזוועה היא תוצאה של רשלנות וטפשות ולא סוג של מזימה כלשהי...

"מדובר בשיר אהבה שבחורה מן הקיבוץ שרה לבחור מדמשק" – כך אמרה נערה מלהקת "פינג-פונג" אשר ייצגה את ישראל בתחרות האירוויזיון. זה היה הסבר חלקי להנפת דגלי סוריה תוך כדי ביצוע השיר הישראלי, פעולה שהוצהרה כמבטאת שאיפה לשלום.

בתוך מבול הזעם והבוז שספגו צעירים אלה הרשו לי להיות אחד הקולות הבודדים שראו בחבורת הצעירים העלובה הזו דוקא מייצגים אמיתיים ונאמנים ביותר של הישות הקרויה מדינת ישראל, לפחות בשלושה נושאים:

הזדהות עם עמים אחרים; שאיפה למחוק את הייחודיות הישראלית ו/או היהודית על ידי נסיון להידמות "לכל העמים".

טפשות שמאלנית המאפיינת את כל הילדים ברוחם; לאור העובדה שהעולם מלא בכאלה שהגיעו לשיבה רעה בעולם כולו, בודאי שלא ניתן להאשים את קרבנותיהם המקרטעים על הבימה הבינלאומית...

תמיכה מבלי דעת במדינה עריצה ופושעת בכל קנה-מידה אנושי שניתן למצוא.

נתונים נוספים