מלים ואלימות

 

מלים ואלימות

ההפרדה הרווחת בציבור בין מלים לאלימות שגויה, כי היא מניחה ששימוש במלים מנוגד לאלימות. הרעיון שמלים משמעם אי אלימות ופעולה לא מילולית אומרת אלימות מאפשרת לכל צורה של אלימות מילולית גסה להיות מופעלת בחברה – ובמיוחד זו של השלטון וה"לובים" החברתיים שלו, אשר מתמחה באלימות מילולית מדוברת ומודפסת.

דבר זה נובע מכך שהרמה הנמוכה של האנשים (שהשלטון יכול לגייס בהמוניהם) תצליח תמיד לייצר יותר רעש, במונחים של דיבור, עוצמת הקול וריכוזיותו מכל תהודה של רעיון, צודק ככל שיהיה, אם נוצר על ידי קבוצה קטנה.

המילה הנצעקת היא חלק מההיבט הפיסי של האלימות השלטונית, כמו נהמות וקולות העולים מעדר של חיות טרף וכאשר אלה מופעלים מבלי לתת ללוגיקה, להגיון ולשכל את מקומם הנכון, הם תמיד "ינצחו"(כלומר: יפחידו). במקרה כזה יהיו המלים חלק מהאלימות המילולית שתשלוט בחברה.

נתונים נוספים