למה?

}

למה?

אחת הכרזות הנודעות בשנות הששים היא זו של חייל הרוג ומתחתיה הכותרת "למה?", ללמדך שאין טעם במלחמות וכיו"ב.

ה"למה?" הזה משמש מאז ומתמיד כאמצעי ההיתממות הראשי של איש השמאל – כהסוואה אינטלקטואלית: הוא שואל "למה?" בהנחה שהתשובה ידועה ושהוא ממלא את תפקיד הילד התמים המעוניין לדעת.

אך זוהי השאלה של מי שיודע מה סיבת המלחמה – ולמעשה של מי שאשם בה.

השמאל הוא האחראי הישיר אחראי לרוב המלחמות בעולם של היום. "למה" היא השאלה של מי שגרם מלכתחילה למלחמה, שנמצא שותף למזימה להפריד את בני האדם זה מזה כדי למשול בהם.

לעתים נשאר ה"למה?" ללא מענה כי פוחדים מהתשובה.

כן, זהו פחד פשוט, זה שגורם לאנשים לצאת כנגד מי שיודעים שאינו יכול להזיק ועל ידי כך להתחמק מלהתעמת כהלכה עם מי שיכול להזיק.

רבים במחנה השמאל הפוליטי, כמו יוסי שריד, שולמית אלוני, אהוד ברק, בייגה שוחט והנשיא ויצמן יכולים להזיק – והרבה – למי שלא ימצא חן בעיניהם. דווקא בני המחנה המנוגד להם, מחנה המאמינים בבורא, כמו עובדיה יוסף, אריה דרעי, חובשי הכיפות בכלל, החרדים בפרט – הם אלה שלא מזיקים. מה שמאפיין את האחרונים הוא שגם אם תשמיץ אותם, תחרף אותם ותשפיל אותם בראש חוצות, הם ינסו להסביר לך את עמדתם, לתרץ את פעולותיהם ולטעון לחפותם. הם לא ישתקו אל מול ה"למה?" הם יודעים שאסור ולא מוסרי לפחוד ממנו - ולשתוק.

לפני זמן רב שמעתי על מבחן קצרצר בפילוסופיה, שנערך באחת האוניברסיטאות במערב. המבחן התבסס על שאלה אחת: "למה?" ובתואר התלמיד המצטיין, שהשיב את התשובה הנכונה ביותר על שאלה זו זכה מי שהשיב: "ככה!".

ולמול מי שיראה בתשובה זו משום התחמקות או, למצער, פשרה, יש רבים שיחשבו אולי כי די בכך.

נתונים נוספים