ריכוזיות

 

ריכוזיות

לאחרונה עובר מושג הריכוזיות הסטה ולפיכך נוצר רושם בציבור כי מדובר בהשתלטות כלכלית של גורמים פרטיים על תחומים עסקיים. אך מושג הריכוזיות מכוון במקורו רק לפעולת הממשל.

בניתוח כלכלי ששמעתי לאחרונה, שבו דובר על "ריכוזיות בתיק האשראי" התייחס הפרשן לעובדה של הימצאות מירב האשראי (כלומר מרבית ההלוואות במשק) בידי ידיים מועטות יחסית של לווים. לעובדה זו קרא הפרשן הכלכלי "ריכוזיות בתחום האשראי".

מנקודת מבט אחרת, יש לשים לב לכך שמדובר בהסחת דעת על ידי הסחת מושגים מהקשר ראוי להקשר לא ראוי. ריכוזיות איננה מושג שבא לציין רוב של פעילות בתחום מסויים אלא נטיה כוחנית של שליטה ממשלתית לתפוש כמה שיותר עמדות שליטה בכלכלה ולא להרשות התרחבות במגזרים הלא-ממשלתיים.

אין כזה דבר כמו ריכוזיות בתחומי עיסוק חפשיים בדיוק באותו מובן שמונופול פרטי איננו בעייתי כלל ולעומת זאת "בעיית המונופולין" קיימת אך ורק ב"מגזר" הממשלתי.

הנסיון להציג את הממשל כ"מגזר" מתעלם מהעובדה שהשלטון בארצות ריכוזיות – כמו ישראל – הוא ריכוזי, כלומר שהוא שולט ללא מצרים בכל הכלכלה. את ההתיימרות של הממשל, אשר איננו מייצר דבר, להציג עצמו כ"מגזר" ניתן להמשיל לעריץ המציג עצמו כאזרח פשוט כדי להטעות את נתיניו.

דרך נוספת שבאמצעותה מטעה שלטון ריכוזי את נתיניו היא יצירתו את הרושם ששליטתו בכלכלה היא חלקית בלבד. אך מפעל שחייב לציית בכל פעולותיו לכל חוק שיחוקק הממשל לגבי פעילותו נשלט במאה אחוזים ושום בחירה שיעשו בעליו איננה נמצאת מחוץ להישג ידו של האיום החוקי.

הריכוזיות, כמו עריצות, היא כללית ולא חלקית. ישראל היא מדינה ריכוזית במאה אחוז כי ממשלתה שולטת באמצעות חוק בכל מה שהיא מעוניינת בו, כלומר בכל.

לפיכך, הריכוזיות הישראלית איננה חזקה יותר בתחום אחד וחלשה באחר, אלא כללית ומוחלטת ככל שעריצות יכולה להיות. יתכן ויהיה פשוט יותר, לצורך תפיסת רעיון הריכוזיות, לחזור ולהשתמש במושגים כמו דיכוי, שיעבוד וניצול – כי אלה הם המושגים שמבטאים במדוייק את הריכוזיות.

 

נתונים נוספים